שפת הקריסה

מן המילה הבודדת ועד התרבות, מן הדקדוק ועד השתיקה, מן העצמי ועד הכוח, יובל דיין בונה מנגנון אחד ומראה כיצד הוא פועל בכל שכבה של החיים האנושיים. הוא נשען על פיזיקה, מדעי המוח ופילוסופיה, ומחבר אותם אל הקבלה הלוריאנית ואל מחשבת ברסלב, ״השם הוא הנפש״, והבריאה כמעשה של נסיגה. זהו ספר על הפער שבין מילה למילה, המקום שבו שוכנים החירות, הבדידות, והאפשרות הנדירה של מגע אמיתי. הוא כתוב בקול צלול ומדויק, ומשאיר את הקורא עם הרצון לעצור לפני המילה הבאה, ולומר אותה בכוונה.