אני חיה בלאס ווגאס כמעט 15 שנה. מאוד אוהבת טבע, לתרגל יוגה, מדיטציות ורוחניות.
בת 35 נשואה ואמא לשני ילדים מהממים. התחתנתי בגיל צעיר מאוד כי פשוט מצאתי את אהבת חיי ולא היה צורך להמשיך לחפש…
אוהבת לטייל בעולם, ועושה את זה לא מעט לבד. יש לי פירגון מלא מבעלי, לטייל בעולם, לכתוב ספרים, להתחבר לעצמי, להנות מהשקט ולקבל השראה מתרבויות, מאכלים וצורות חיים שונות מהעולם המערבי.
אני מאוד אוהבת את הספרים של שרה אנג’ל ובמיוחד את “נקמה”.
באיחור של עשרים שנה בערך, סיימתי לאחרונה לקרוא את הספר “צופן דה וינצי” וחייבת להגיד שהוא ממש תפס אותי. גם המתח ופתרון התעלומות ובעיקר נושא הספר – האלוהות הנקבית שחסרה בעולם.
טיזר וכוונה גדולה – בקרוב אני הולכת להוציא לאור את “צופן דה וינצ’י היהודי” – יש ממש למה לצפות.
כתבתי שני ספרים.
ספר הביכורים שלי “נשל הנחשה” עם אופי חצוף במיוחד. זו קומדיה רומנטית פרועה. הדמות הראשית גלי בלום, לימדה אותי להגיד יותר מה אני רוצה או מרגישה וללכת עם זה עד הסוף, מבלי לחשוב איך זה נראה לאחרים.
הספר השני שלי “שקופות” עוסק בנושא רגיש שלצערי לא מספיק מדובר בחברה שלנו. לקחתי המון השראה משירן, הדמות הראשית, שלא משנה כמה שפע כלכלי יש לה, היא חיה בכלוב מזהב, ועם כל האומץ והפחד, היא יוצאת למסע ריפוי טראומות העבר שלה, ובעיקר לא מוותרת על חברה שלה. וזאת על אף שהיא נמצאת במצב קיצוני שקשה מאוד להחלים ממנו.
חברות אמת, התפתחות וכנות הם ערכי עליון עבורי.
בכללי המון אנשים כותבים לי שהם ממש בטוחים שכתבתי סיפור אמיתי. זו מחמאה אדירה, מפני שאנשים מאמינים לכתיבה שלי, הם ראו והרגישו מה הדמויות שלי חוות. הספרים שלי מבוססים על אירועים מהחיים, אבל הדמויות והעלילה לגמרי דמיוניות.
אני גם סופרת וגם עורכת ספרותית וגם מנחת מעגלי נשים.
אם לא הייתי עוסקת בזה, נראה לי שהייתי חוקרת או בלשית.
לצערי לא הספקתי לשבת עם דוב אהבה, סופר ואיש מאוד מיוחד שחי ודגל ‘בתרבות האלה’. קראתי הרבה מהספרים שלו, והתכתבנו בפרטי, אבל מאוד הייתי שמחה לשבת לצידו ולקבל מהאור הגדול שהוא הביא לעולם.
זה לא סוד שיותר ויותר אנשים כותבים ספרים ומוציאים אותם לאור בצורה עצמאית. אני רואה ומייחלת שיותר אנשים ייהנו מהכלי הזה לביטוי ויצירה והשמעת קולם.
אני מאמינה שכל הורה שאוהב ספרים, מעביר את החיידק לילדיו וכך זה עובר מדור לדור. אני חושבת שעלינו להוציא את הילדים שלנו טיפה מהמסכים, במיוחד לפני השינה, ולתת להם את המפתח לדלת עולם הדמיון.
אין הבדל בין מציאות לדמיון. זה כלי ענק שכולנו יכולים לפתח ולהנות ממנו. ספרים מאוד עוזרים לחוש הזה להתחדד.
כל הזכויות שמורות לבוקפוד 2024 ©