האיליאדה היא שירה אפית המיוחסת להומרוס, שעלילתה מתרחשת בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה. אָכִילֵס, גדול הגיבורים היוונים, נוטש את המערכה לאחר שהמלך אגממנון, המפקד העליון של הצבא היווני, גוזל ממנו שבויה יפת-תואר אשר הוענקה בשעתו לאכילס כשפחה. מות פַטרוֹקלוֹס, ידידו הקרוב של אכילס, מידי הגיבור הטרויאני הֵקְטוֹר, גורם לאכילס לשוב למערכה ולבקש נקמה, והוא הורג את הקטור. פְרִיאמוֹס, מלך טרויה ואבי הקטור, מגיע אל אכילס במחנה היווני (בתחפושת של קבצן) כדי לפדות את גוִית בנו, לאחר שאכילס התעלל בה נוראות, ואכילס נמלא רחמים; לווית הקטור חותמת את השירה. האיליאדה היא יצוג נוקב של טראגדית חורבן חברוּת ומשפחה בעת מלחמה. המשורר שאול טשרניחובסקי תרגם את האיליאדה לעברית בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים. הוא הקפיד לשמור על המשקל האפי (הקסאמטר דקטילי), ותרגומו נחשב מופתי ומהטובים שנעשו ללשון כלשהי.