הייתי סקרן. מהו הרומן הסוער והבלתי אפשרי, הכי בלתי אפשרי, שקיים. וזה מה שיצא. סיפורה של אנה, שנחלצה ממציאות בלתי אפשרית אחת אל מציאות בלתי אפשרית אחרת. שחוויות ילדותה סללו עבורה את השביל הצר של עתידה. זונה מבחינה בגזיר עיתון על החול. יש שם תמונה. היא מזהה את האיש בתמונה, מצליחן ידוע שיש לו הכול. האיש שלפני כמה שנים הרס את עולמה. זהו סיפור על פגישות הרות גורל של נפשות תועות בחלל העולם, שאוחזות, ולו לרגע קוסמי אחד, זה בזו. כדי להינצל. ובתוך רצף האירועים הסינכרוניים צפים גם רגעי חסד. “אנחנו בובות התיאטרון של משאלותינו הכמוסות.” (פול אוסטר) זהו הרומן הראשון של בועז בן-נון. אחד שמהרהר, בוהה, חולם וכותב. פעם איש הייטק, פעם כדורגלן, פעם היה ילד קטן.