"רוצה להיות בריאה ומאושרת? שמרי תמיד על רגליים חמות, בטן חצי ריקה, לב חם וראש קר." המשפט הזה, כמו רבים אחרים, קסומים לא פחות, בא מפיה של אישה חכמה, עצובה, מרירה ומצחיקה, אסתר שמה. הספר הזה הוא סיפור חייה. זהו סיפור אנושי, מרתק, ולעיתים מרגש עד דמעות, כפי שסופר מפיה לבתה, המשוררת לאה נאור, שהקפידה להיות נאמנה ללשונה המיוחדת של אמה ולשמר את החריפות והקסם שבסיפור המקורי. אסתר הייתה נערה צעירה ונלהבת, שכמו רבים כמוה, ניתקה את עצמה ממשפחה ענפה ואוהבת ממזרח אירופה ועלתה לבדה לארץ ישראל בשנות העשרים של המאה הקודמת. במאמץ, בכשרון, בהומור ובחכמה התגברה על קשיים שלא יאמנו ובנתה לה כאן חיים חדשים. אסתר סיפרה על ילדותה בתקופה של מלחמות ומהפכות, הפרידה הקשה ממשפחתה, שנספתה אחר-כך בשואה, ההרפתקאות שחוותה בדרכה הארוכה לארץ, פגישתה עם בן זוגה לחיים והמשפחה שהקימו יחד. על חיים רצופי מאבקים, שמחות ועצב, וגם על פגישה מפתיעה ומרגשת במיוחד שלא האמינה שתזכה לה. "יותר מתשעים שנה אני סובבת לי בעולם הזה, ועוד לא פגשתי אנשים רעים", אמרה אסתר. הקורא בספר זה יבין כמה צדקה.