במאה השנים האחרונות ההיסטוריה של האנושות התקבעה כסיפור לינארי ודטרמיניסטי של התפתחות: בראשית היו חבורות קטנות של ציידים לקטים, בהמשך חברות חקלאיות, ולבסוף חברות עירוניות-תעשייתיות. צורות השלטון אף הן התפתחו בהתאמה ובהכרח: מחברות קטנות ושוויוניות, לחברות היררכיות בהן עודפי ייצור מתורגמים לכוח שלטוני, ולבסוף לביורוקרטיות סבוכות בהן פרטים מוותרים מרצונם החופשי על חירויות טבעיות ובוחרים להשחית את זמנם במילוי טפסים. החל מג׳ראד דיימונד וכלה ביובל נוח הררי - זה הסיפור השגור בפי כל, והוא שגוי לחלוטין. הרוב המוחלט של 200,000 שנות קיום ההומו סאפיינס היה לוט באפלה, קבור עמוק באדמה, עד לאחרונה. שורה של גילויים מהעשורים האחרונים שופכים אור חדש ומרתק על ההיסטוריה הרחוקה שלנו, מגלים לנו כי אבות אבותינו הקדומים הרשו לעצמם לעבור בגמישות מפתיעה בין צורות משטר כלכליות, חברתיות ופוליטיות: פרקטיקות חקלאיות מיושמות ואז נזנחות, לעיתים בהתאם לעונות השנה. חבורות של ציידים לקטים ממליכות על עצמן מלכים. ערי ענק שפועלות לאורך מאות שנים ללא כל היררכייה חברתית ברורה, ועוד. במשך למעלה מעשור, דיוויד גרייבר ודיוויד וונגרו חיברו יחדיו את פסיפס הראיות שהצטברו בזכות מחקרים פורצי דרך בארכיאולוגיה, באנתרופולוגיה ובדיסציפלינות השכנות, לכדי אפוס אינטלקטואלי מרתק ומעורר תקווה - המציאות הפוליטית-כלכלית הנוכחית היא תולדה של בחירה אחת מיני רבות, וככזו, היא נתונה לשינוי רדיקלי מהיסוד. אחת מאמרותיו האהובות של גרייבר הייתה: "אנחנו נשנה את מסלול ההיסטוריה האנושית, ונתחיל בעבר". כבר עכשיו ניתן לקבוע כי ההבטחה מתקיימת במלואה השחר של הכול , אחד מרבי המכר החשובים של השנים האחרונות, משנה לחלוטין את האופן שבו אנו תופסים את העבר. חשוב מכך, הוא ישנה לחלוטין את האופן שבו אנחנו פועלים למען העתיד. ״זה לא ספר, זאת חגיגה אינטלקטואלית. אין ולו פרק אחד שאינו משבש (בשובבות) אמונות אינטלקטואליות מושרשות היטב. הוא עמוק, ביקורתי באופן לא מאומץ, קפדני עובדתית, ומהנה לקריאה." - נאסים טאלב , מחבר ברבור שחור ״ השחר של הכל הוא טור דה פורס שמעטים כמוהו נכתבו בדור האחרון - ולא בכדי הוא מעורר עניין עצום.״ - עפרי אילני , הארץ .