שיריה של טלי אטדג'י נעים בין כמיהה לאהבה לבין אובדן חושים. למרות חירשותה, טלי מחברת חרוזים, ובשירה "פחמים לוהטים"היא כותבת:"רותחת כפחמים לוחשים,לוחשים אברי גופה,גופה הלוהט מתשוקה,תשוקה שכובתה אט אט,אט תתעורר שוב,שוב למגעו".