רבע מאה עבד לייב סולומון את אדמתה של נחלת עולם והקים בה לו ולרעייתו סופי בית מלבֵנים עשויות צדפים טחונים, הנשקף אל הים מעל מצוק הכורכר, במקום סודי, על הגבול הדק שבין מציאות לדמיון. בנחלת עולם נולדים להנרייטה בתם ולבעלה פרדי, איל מרגרינה וספקולנט בלתי נלאה, זוג תאומים בלתי נפרדים, זיזו ונרי, המתַקשרים ביניהם באמצעות קריאת מחשבות ושידורי מורס. בעוד שבחוץ הימים והשנים חולפים כסדרם, הזמן בנחלת עולם קופא על שמריו ואינו מניח לדרי הנחלה לגדול או להזדקן. אולם כאשר הרב הכריזמטי נתנאל פרנקו מבקש לעצמו את חיי-הנצח שלהם, נאלצים דיירי הנחלה לעקור הרים כדי להגן על גן העדן הזה. בנחלת עולם, הרומן הרביעי שלה, מתכתבת שלומית אברמסון עם המיתולוגיה הארצישראלית ורוקמת סביב משפחתם של לייב החולם וסופי העצובה סבך של סיפורים ודמויות ספק קומיות ספק טרגיות. את כל אלה מלווה רוחו הטובה והנבונה של אלפונסו דה מולינס, השֹאור-הנצחי שעלילותיו הן עלילות הגורל היהודי באשר הוא. תחת אדני הריאליזם הבנוי לתלפיות של אברמסון תוססים שמרי דמיון, המתפיחים בבעבוע עדין את מעשה הסיפור ומחדירים אליו בועות של קסם דק מן הדק, הנופחות חיים ברומן רחב היריעה והמרהיב הזה. ספריה הקודמים של שלומית אברמסון: מעשה תמר (מודן, 2005), מחברת המילים הקשות (מודן, 2007) והשועל של יום שני (כנרת-זמורה-דביר, 2011) – היו כולם לרבי-מכר וזכו לאהבת הקהל ולשבחי הביקורת.