"סופי התנהלה בעומק הג'ונגל בטבעיות, גולשת במבוך המצאותיה. במהירות מפתיעה הפכה לאדם חדש, בנתה סיפור שיתאים לזהותה החדשה והבוהקת, עורכת את הדברים, מדגישה את הטוב ומוחקת את הרע. היא לא ידעה מה בדיוק עמלה להסתיר, אבל היה לה ברור שיש בעבר שלה חומר רדיואקטיבי סודי שצריך לקבור עמוק." אם מתבוננים מרחוק בתמונת הילדוּת של סופי, רואים שדות פתוחים, הורים הִיפִּים יפים והרפתקנים ואח תאום שדומה לה כל כך. מקרוב – הדברים נראים אחרת. גבולות פרומים, מצבי רוח משתנים במהירות, ומערכות יחסים רעילות ופוצעות. זהו מסלול ההמראה של סופי — מן המרחב המשפחתי הזה היא משגרת את עצמה אל העולם, נוסקת בשמים הפתוחים, מחפשת את דרכה, מתרסקת, קמה על הרגליים, וכל הזמן מנסה להבין מה באמת היה שם. רק אם תבין זאת תוכל להבחין בין אהבה ובין ריצוי, בין עונג לכאב, בין הזיה למציאות. שרה גלב מתבוננת בבעבוע הלא פוסק של הפלנטה הקרובה־רחוקה שהיא "משפחה", מתארת בלי כחל ושרק את ההתפרצויות, המערבולות ושטחי ההפקר. היא מלווה את הגיבורה שלה בתנועת הלוך־ושוב בין העבר להווה, ומאתרת את גלי הקרינה האדירים שנשלחים מן הילדות לבגרות. שרה גלב, כותבת, אוהבת ים וטבע, יוגה, גלים ובהייה חסרת מעש; גרה בכרם התימנים, מנחה סדנאות כתיבה מיוחדות למציאת קול אישי. ציפורים בעמק הוא ספרה הראשון.