חרף העובדה שהשאיפה לשוויון היא ערך משותף ומוצהר, אזי החברה הישראלית, כמו גם מערכת החינוך, אינה שוויונית ומאופיינת בפערים בכל התחומים: הזדמנויות, משאבים והישגים. הובלת שינוי משמעותי מחייבת התייחסות למדיניות, ארגון ופדגוגיה במשולב, שאם לא כן כל אחד מההיבטים האלה הופך להיות החסם של האחרים. מודל שלושת המרחבים המוצע בספרה של גליה זלמנסון-לוי מציע כלים ממשיים ליצירת אלטרנטיבה המובילה לשינוי חברתי בקהילות חינוכיות. המודל מבוסס על ראיה כוללת המשלבת תאוריה ופרקטיקה ומאפשרת התאמה לכל מסגרת, החל מיחידת הכיתה עד לקהילה שלמה. מדובר בשלושה מרחבים הכוללים את המדיניות המערכתית, ההיבטים הארגוניים והפדגוגיה האישית והקבוצתית. בכל אחד ממרחבי המודל ניתן ליצור מנגנונים אשר מובילים משימור לשינוי. המודל פותח על ידי המחברת במסגרת עבודת דוקטורט, תוך כדי יישומו במסגרות ובתוכניות מגוונות עם ילדים ונוער בהדרה, הדרכת תהליכי שינוי בבתי ספר והכשרת מורים ומורות במכללת סמינר הקבוצים. ייחודיות המודל מתבטאת בשילוב בין מדיניות מערכתית, היבטים ארגוניים ועשיה פדגוגית, לצד היותו קל ופשוט ליישום לכל מי שמחזיקים ומחזיקות בשאיפה למעשה חינוכי שיש בו תקוה ותיקון. יישום המודל מתואר בספר באמצעות סיפורה של התוכנית לחינוך לצדק חברתי-סביבתי וחינוך לשלום שפעלה במכללת סמינר הקיבוצים בשנים 2005-2015. התוכנית הכשירה מורים ומורות למערכת החינוך הממלכתית, ויישום המודל בניהולה הוביל למבנים חדשניים, תכנים פורצי דרך ועיסוק מעמיק בפיתוח דרכים המתרגמות תאוריות של צדק חברתי לעשייה יומיומית בהכשרת מורות וגננות, בבתי הספר ובמסגרות בלתי-פורמליות. ד"ר גליה זלמנסון-לוי היא מרצה וחוקרת במכללת סמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת בן גוריון; מתמחה ביישום פדגוגיות ביקורתיות בתחומים שונים ופעילה חברתית; חברה בצוות שייסד וניהל את התוכנית לחינוך לצדק חברתי במכללת סמינר הקיבוצים.