במשך שנים לימדו אותנו שריצה היא עניין של דופק, קצבים וטכניקה. אבל מי שיוצא אל המסלול יום אחרי יום, יודע שזו לא כל האמת. האמת נמצאת בנקודה שבה הגוף כבר רוצה לעצור, אבל הראש מוצא סיבה אחת נוספת להמשיך. בספר זה, דפנה פרחי מציגה 50 תובנות שנכתבו מתוך ניסיון של כמעט 30 שנות ריצה, אלפי קילומטרים על הכביש ובשבילים, והשתתפות במאות תחרויות – ביניהן עשרה מרתונים. זהו אינו ספר הדרכה טכני, אלא התבוננות במנגנונים שמניעים אותנו: איך לשחרר את מי שהיינו לטובת מי שאנחנו היום, איך הופך המאמץ הפיזי לכלי לניהול משברים, ומדוע המנוחה היא לפעמים המעשה הכי אמיץ שאפשר לעשות. זה לא ספר שמיועד רק לרצים. הוא נכתב גם עבור אלו שחושבים שלעולם לא יהיו מסוגלים לרוץ. זהו לא ספר שקוראים ביום אחד, אלא מסוג הספרים שצריך שיהיו על המדף לימים קשים. חזרו אליו ברגעים שבהם חסרה לכם סיבה אחת נוספת. הוא שם כדי להפוך את התנועה לכלי עבודה, ולהזכיר שהניצחון לא מחכה בקו הסיום; הוא נמצא ברגע שבו היה לכם את האומץ להתחיל. דפנה פרחי (ילידת באר שבע, 1981) היא יוצרת וכותבת תוכן, בוגרת החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל־אביב. בהכשרתה מאמנת כושר וריצה (קמפוס שיאים). מאחוריה כמעט שלושה עשורים של ריצה למרחקים ארוכים ומאות תחרויות בארץ ובעולם, ביניהן עשרה מרתונים. נשואה לחי, ויחד הם מגדלים את זוהר, נועם וסתיו.