השירים ב"אהבה היא הצעצועים הגדולים והמסוכנים ביותר" נכתבו בשנות העשרה והעשרים המוקדמות לחייו של דורון בראונשטיין, עברו עריכה בשנת 2016, ורואים אור עתה לראשונה. על אף בוסריותם, בחר בראונשטיין להוציא אותם לאור כי הם מהווים, לדבריו, "שלב בהתפתחות האבולוציונית שלי - הן כאדם, והן כמשורר וכיוצר." השירים - כמו כל אמנותו של בראונשטיין - הם שיר הלל לז'אנר הדאדא, אשר בראונשטיין יוצר על פיו. * זהו ספר השירה החמישי של דורון בראונשטיין הרואה אור בעברית. קדמו לו: "כל החיים כותבים שיר אחד" (2010), "לכרות עץ זה כמו לכרות רחם" (2011), "האלוהים האדירים של הזיכרונות" (2016), "שני אנשים זה שני עולמות" (2016). כמו כן, ראו אור שני ספרי שירה שלו באנגלית: America, My whore (2006) ״The divine desperation of the human condition ״ (2011)