...היא לא ידעה היכן היא ומה קרה, ואיך נשרו הבגדים מעליה אמש. היא זכרה שיממה קודם לכן קמה ועשתה מעשה נועז כיוון שלא יכלה עוד להכיל את המועקה, העצבות וחוסר האונים שהשתלטו על חייה. היא גם זכרה את הימים המייסרים שעברו עליה, ימים שבהם אבדה לה כל התשוקה לחיים. והיא זכרה היטב את מה שאירע ביום המסוים ההוא, את הקול החדגוני שאמר את המילים ששיתקו את כל הווייתה, את כל מה שהיתה, ואת כל מה שהיתה עתידה להיות אי פעם. היא זכרה את האימה, שהלכה והתעצמה ועטפה אותה כמו תכריכים אחרי המוות. למעשה, היא זכרה את כל מה שניסתה להימלט מפניו כדי לשכוח. אבל בשום אופן היא לא הצליחה לארגן בראשה את המאורעות שחלפו עליה אמש... אישה במוסלין תכול הוא סיפור אהבה צובט לב המתאר יממה אחת, במהלכה זוג נפגש על מטוס למדריד, ומבלה ביחד עשרים וארבע שעות רצופות של תשוקה, ריחות, טעמים וחושניות. אנו יודעים על הזוג מעט מאוד — לגבר חובב הקריאה, עיניים חומות וטובות ומלאות אהבה, והאישה היא סופרת בלונדינית דקיקה בשמלת קיץ תכולה, הנמלטת מחייה הקודמים כשהיא נושאת עמה כאב גדול ומחברת עם תחילתו של כתב יד עקר. בעודנו נסחפים עם בני הזוג, מסוחררים עמם ממדריד היפהפייה ושכורת השמש, נגלה כי רב הנסתר על הגלוי ... שרית בריק משלימה ביצירה זו את הטרילוגיה שהחלה בדוגית של שלווה ונמשכה ב־ואולי היו הדברים בדמיונה בלבד. בסגנונה הלירי המעודן והייחודי, הרוקם במלמלה עדינה תיאורים עזים ומלאי חושניות עם פאתוס מרוסן, היא מקימה לחיים גיבורה מסתורית ומלאת סתירות, עתירת תשוקה לחיים המלווים בצל החידלון, התמסרות ללא גבולות לצד צורך בשליטה, ויכולת מופלאה להכיר ביופי העולם לצד הפחד מצדו האפל. שרית בריק, ילידת רחובות, 1969, אמנית, יוצרת ושחקנית. אישה במוסלין תכול הוא ספרה השלישי. קדמו לו דוגית של שלווה, ו־ואולי היו הדברים בדמיונה בלבד, שניהם ראו אור אף הם בהוצאת כנרת, זמורה, דביר.