הבחירה במקצוע הרפואה: טעות לעולם חוזרת... *** חידת היגיון: בחירה אפורה או יוקרתית [5] התשובה: רפואה. הסבר למתקשים: אפורה = אנגרמה של רפואה. *** 1.1 מבט אישי – חופש הבחירה אז למה בכלל בחרתי במקצוע הרפואה? מתי כל זה קרה? והאם האמא היהודייה באמת מעדיפה רופא על מהנדס תוכנה או עו"ד ממכללה בשרון? הרבה שאלות,ננסה לפרק את המוקש בזהירות.

מהותו של רופא היא מופע הונאה שתכליתו אחת: להגיע לסוף היום בחתיכה אחת. לא, לא מדובר בעזרה לחולים. בשביל זה יש אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ונזירות. מטרת העל היא פשוט לשרוד. אולי גם לקנות שתי דירות בתל אביב, שיהיה לנכדים. אבל זו כבר מחשבה של רופאים בכירים, עייפים ונואשים, שמעדיפים פגישה אקראית עם חולה בכפר נופש בצרפת על פני תורנות. הספר הזה יציג לכם את כל מה שצריך כדי להיות רופא - אבל בעיקר את מה שעובר על היצור האומלל, חי מוחלש, שניסה להפוך לכזה. מהרגע שבו ההורים מחליטים בשבילך (אבי החליט שהוא יהיה מגיש התה שלי בקליניקה הפרטית, עוד כשהייתי בן שלוש), דרך לימודי הרפואה (שינון אינסופי של שטויות שלעולם לא תשתמש בהן שוב), הסטאז' (ירח דבש בתשלום), ההתמחות (גיהינום בגרסה הלא מרוככת), תת-התמחות (גן עדן של שוטים), ועד לחיי השגרה של המומחה השבע והשחוק, עם הפרדוקס הנצחי: זה שלא יודע – עובד (ואובד) וזה שיודע – נח ומקטר. בסוף המסע נגיע לשאלה הכנה ביותר: האם כל זה היה שווה את זה? לכל אורך הספר שמרתי על תבנית קבועה (בכל אחד מ-20 הפרקים): מבט אישי – אני רגשן ובכיין ברמות של טלנובלה ארגנטינאית. חכו ותראו. עצות שימושיות – רשימות של עשה ואל תעשה. אחת-שתיים מהן אפילו עשויות להיות מועילות. יתרונות וחסרונות – כי שום דבר בחיים אינו חד-משמעי, בעיקר אם אומרים לך שזה סגור במאה אחוזים. מבט לעתיד – הפרספקטיבה משתנה עם הזמן. כפי שאמר פעם פוליטיקאי: "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם". זה כנראה המשפט הכי אמיתי שפוליטיקאי אמר אי פעם. כמרצה וכקלינאי ותיק, אני מקווה שהספר יתרום לשיפור העולם – בעיקר בשיפור מצב חשבון הבנק שלי. רק בריאות!