ב"גבעול" מאת נגה אלבלך, אנו מתוודעים לאישה בת חמישים שמחפשת שינוי בחייה - שינוי שהוא לכאורה בלתי נראה אך משמעותי. היא עוזבת את העיר ועוברת לכפר, שוכרת בית קטן ומתחילה לחיות חיים פשוטים: בהייה, בישול, קריאת מכתבים לא לה, וניסיון להתיידד עם השקט. אולם, בתוך השקט הזה רוחשות סערות פנימיות, זיכרונות של אהבה שהייתה או לא הייתה, ומחשבות על כלום שמסתתרות בין שורות היומיום. דרך עיניה, הקוראים מוזמנים למסע של גילוי עצמי, של חקר הנפש ושל מה שמתרחש מאחורי הדלתות הסגורות. הספר מתאים למי שמחפש ספרות רגישה ומעמיקה המציעה מבט אחר על חיי היומיום והשקט שבין הצלילים. "גבעול" הוא ספר שמזכיר לנו את הכוח שבפשטות ואת היופי שבמאחורי הקלעים של החיים.

גבעול, ספר מאת נגה אלבלך. אני יושבת פה בשקט אבל רק למראית עין. בתוכי אצורה אנרגיה אדירה לא־כלום המאיים להתפרץ. אישה בת חמישים קמה יום אחד ועולה על אוטובוס לכפר. בבית הקטן ששכרה היא יושבת ובוהה, מבשלת ארוחת לא־צהריים, גם לא־ערב, מחטטת במגירות, קוראת מכתבים לא לה, מנמנמת, מאכילה ציפורים ושוב בוהה. היא נזכרת בפרשת אהבה, שהייתה או לא הייתה, מנסה להתיידד עם השקט, נסחפת במחשבות בחקר הכלום. בבית השכנה מתרחשים דברים, בראשה מסתחררים הסיפורים.