לפני שנים ספורות הלך לעולמו דודי ישראל ספקטור, אחיהם הבכור של אבי צבי שאבד בים ב – 1941, אהרונצ'יק ז"ל שנפטר לאחרונה וישעיהו (שייקה) שנפל במלחמת השיחרור. לאחר מותו של ישראל, עלתה אלמנתו רות לבוידעם שבדירתם, כדי לעשות שם סדר. בין שאר דברים נמצאה מזוודה. כשנפתחה, נמצאה בה, בין שאר חפצים, מעטפה סגורה. במעטפה הזו נמצאו כמה מחברות בכתב ידו של צבי ספקטור (טולדנו). המחברות הישנות הללו, שנכתבו בשנות ה – 30 של המאה הקודמת והגיעו אליי ב – 2009, מלאות בכתב יפה וברור בעט ודיו. רק כמה חלקים שהיו קרועים ומוכתמים, וכן מיני קודים אישיים (בעיקר ביומן), חייבו מאמץ לקרוא ולפענח. עשיתי זאת והקלדתי את כל החומר. מחברות המקור, בכתב היד, שמורות אצלי. הסיפור המובא כאן הוא הקטע הראשון שאני משחרר לפרסום. לפניכם רומן נעורים שנכתב כנראה ב – 1931 או סביבה (צבי היה אז נער גימנסיה כבן 15), והוא כולל הכול: אהבה, כאב, הרבה מלחמות ומסעות, תיאורים מארץ ישראל של תחילת המאה הקודמת, שאיפות גדולות ותעופה רבתי על כנפי הדמיון. דמיונו הפרוע והצבעוני של אותו נער חולמני ואחוז תשוקות שופע יופי מיוחד, מאוד נערי ומאוד תמים. יש בסיפור הזה הצצה נדירה לזמנים אחרים בארצנו, מחשבות מעניינות וגם נבואות לב. תקוותי שבאמצעות הסיפור הזה, התמים והלוהט מיצרים, תכירו משהו מעולמו הפנימי של הנער הירושלמי צבי ספקטור, בן עניים שלאחר מות אימו אומץ אצל דודתו חשוכת הילדים. חייו היו קשים ונפשו סוערת ורומנטית. את רשמי תלאותיו ניתן למצוא ביומנו, ואת תסביכיו ברומן השני, הבלתי גמור, שנמצא באותה מזוודה. תקוותי שילדי ישראל יקבלו - בהגיעם לגיל המתאים - הזדמנות לקרוא ולהכיר את אותו נער רומנטי אשר העז לכתוב ובהמשך גם לעשות, עד ש"פרץ גדר ומת כשנולד, חולם ורגשני" והוא בן 26 בלבד.

לפני שנים ספורות הלך לעולמו דודי ישראל ספקטור, אחיהם הבכור של אבי צבי שאבד בים ב – 1941, אהרונצ'יק ז"ל שנפטר לאחרונה וישעיהו (שייקה) שנפל במלחמת השיחרור. לאחר מותו של ישראל, עלתה אלמנתו רות לבוידעם שבדירתם, כדי לעשות שם סדר. בין שאר דברים נמצאה מזוודה. כשנפתחה, נמצאה בה, בין שאר חפצים, מעטפה סגורה. במעטפה הזו נמצאו כמה מחברות בכתב ידו של צבי ספקטור (טולדנו). המחברות הישנות הללו, שנכתבו בשנות ה – 30 של המאה הקודמת והגיעו אליי ב – 2009, מלאות בכתב יפה וברור בעט ודיו. רק כמה חלקים שהיו קרועים ומוכתמים, וכן מיני קודים אישיים (בעיקר ביומן), חייבו מאמץ לקרוא ולפענח. עשיתי זאת והקלדתי את כל החומר. מחברות המקור, בכתב היד, שמורות אצלי. הסיפור המובא כאן הוא הקטע הראשון שאני משחרר לפרסום. לפניכם רומן נעורים שנכתב כנראה ב – 1931 או סביבה (צבי היה אז נער גימנסיה כבן 15), והוא כולל הכול: אהבה, כאב, הרבה מלחמות ומסעות, תיאורים מארץ ישראל של תחילת המאה הקודמת, שאיפות גדולות ותעופה רבתי על כנפי הדמיון. דמיונו הפרוע והצבעוני של אותו נער חולמני ואחוז תשוקות שופע יופי מיוחד, מאוד נערי ומאוד תמים. יש בסיפור הזה הצצה נדירה לזמנים אחרים בארצנו, מחשבות מעניינות וגם נבואות לב. תקוותי שבאמצעות הסיפור הזה, התמים והלוהט מיצרים, תכירו משהו מעולמו הפנימי של הנער הירושלמי צבי ספקטור, בן עניים שלאחר מות אימו אומץ אצל דודתו חשוכת הילדים. חייו היו קשים ונפשו סוערת ורומנטית. את רשמי תלאותיו ניתן למצוא ביומנו, ואת תסביכיו ברומן השני, הבלתי גמור, שנמצא באותה מזוודה. תקוותי שילדי ישראל יקבלו - בהגיעם לגיל המתאים - הזדמנות לקרוא ולהכיר את אותו נער רומנטי אשר העז לכתוב ובהמשך גם לעשות, עד ש"פרץ גדר ומת כשנולד, חולם ורגשני" והוא בן 26 בלבד.