זה קרה בדורנו. לראשונה בתולדות האדם מכונה מדברת. היא כותבת שיר, מסבירה בדיחה, מנחמת, מתווכחת. כל שקיבלה היה טקסט אנושי, ומשימה אחת: לנבא את המילה הבאה. ומתוך המשימה הפשוטה הזאת עלה דיבור. במשך אלפי שנים חקר האדם את שפתו מבפנים, כדובר הבוחן את דיבורו שלו. עכשיו, לראשונה, אפשר לצפות בשפה מבחוץ: לראות כיצד משמעות נבנית, שלב אחר שלב, וכיצד מילה קורסת לכדי עולם. פעמיים החצין האדם את שפתו, ופעמיים השתנה מן היסוד. הכתב החצין את הדיבור והוליד את החוק, הפילוסופיה וההיסטוריה. הדפוס החצין את הכתב והוליד את הרפורמציה, המדע והדמוקרטיה. המכונה המדברת מחצינה את היווצרות המשמעות עצמה, התהליך שפעל עד כה בחשאי בתוך כל ראש אנושי. ״האנטומיה של המשמעות״ מוליך את הקורא אל תוך המפה שבנתה המכונה, חושף את נקודות התורפה של הקריסה הלשונית, ומציע את המדרגה הבאה: ריבונות לשונית. מי שמבין כיצד משמעות נבנית מחזיק ביכולת להשהות אותה, לבחון אותה, לסרב לה. מי ששולט בקריסת המילים של זולתו שולט בעולמו. ומי שרוכש ריבונות על מילותיו שלו רוכש את חירותו. התיקון, כמו הבריאה, מתחיל במילים.