"הבית בקצה המדינה" מאת ניצן הורוביץ הוא מסע מרגש אל היסטוריית ההתיישבות בצפון ישראל, דרך עיניה של קהילת חניתה. בוקר ה-7 באוקטובר משנה את חייהם של תושבי הגבול הצפוני: פינוי כואב, תושבים נודדים, ותחושת הפקרה מול אש חזבאללה. הספר מגולל את סיפורה של חניתה, סמל למאבק הציוני, שהוקמה במאמצים אדירים ומבטיחה את גבול הצפון של המדינה היהודית העתידית. דרך עיניהם של ילדי חניתה, כיום סבים וסבתות, נחווה את הפינוי הגדול והחזרה הביתה אחרי חודשים ארוכים. זהו גם סיפורה של כיתת הכוננות הנועזת שהצילה את הקיבוץ משריפות ענק במהלך המלחמה. מתאים למי שמתעניין בהיסטוריה הישראלית, במאבק האנושי ובסיפורי קהילות חזקות ונחושות. האם תמצאו את התשובות לשאלות שהעלתה ההיסטוריה? הצטרפו למסע עוצמתי של התמודדות, תקווה וניצחון.

"אמא, אין ברירה, מוכרחים לעזוב", הפצירה בת הקיבוץ באימהּ בבוקר ה-7 באוקטובר. השתיים, כמו כמעט כל תושבי חניתה והיישובים בגבול הצפון, עזבו את ביתן בלב כבד. קהילות שלמות נעקרו ונדדו ברחבי הארץ. ישראל יצרה בשטחה הריבוני רצועת ביטחון ריקה מתושבים – אירוע חסר תקדים בתולדות הציונות. במשך שנה נכתשו היישובים הנטושים באש חזבאללה. בצפון שררה תחושה כבדה של הפקרה. חניתה נוסדה במאמץ עצום של התנועה הציונית, במטרה להבטיח את גבול הצפון של המדינה היהודית העתידית. במלחמת השחרור, פונו ילדי חניתה ברפסודה לחיפה, מחשש לפלישה מלבנון. הילדים הללו, כיום סבים וסבתות, לא העלו על דעתם, שלאחר יותר מ-70 שנה, שוב ייאלצו לעזוב את הבית לחודשים ארוכים. הבית בקצה המדינה פורשׂ את הסיפור המטלטל של חניתה מיום הקמתה, סמל ההתיישבות של חומה ומגדל, ועד הפינוי הגדול, המלחמה הקשה בצפון והחזרה המרגשת הביתה. זהו סיפורה של קהילה שורשית, מלח הארץ, ושל כיתת הכוננות הנועזת של חניתה – היחידה שהתעקשה להשאיר בידה את הנשק והצילה את הקיבוץ משריפות ענק במהלך המלחמה. מדוע הוחלט על פינוי הצפון ונטישת כל היישובים? מדוע הפינוי נמשך זמן כה רב? מד