דְּבָרִים מוּזָרִים מִתְרַחֲשִׁים בַּיַּעַר הַגָּדוֹל: מִישֶׁהוּ גָּנַב אֶת רַעֲמַת הָאַרְיֵה, אֶת זְנַב הַשּׁוּעָל, אֶת נוֹצוֹת הַטַּוָּס... נִרְעָשׁוֹת וְנִרְגָּשׁוֹת נֶאֱסָפוֹת חַיּוֹת הַיַּעַר לְטַכֵּס עֵצָה. וּלְפֶתַע, מִנְּקִיק סֶלַע פָּעוּר, יוֹצֵאת לִקְרָאתָם חַיָּה מַבְעִיתָה, שֶׁכָּמוֹהָ אִישׁ לֹא רָאָה מִיָּמָיו... מִיהִי הַחַיָּה הַמּוּזָרָה? וּמִי גָּנַב אֶת אוֹצְרוֹת הַחַיּוֹת? עַל כָּךְ בְּסִפּוּר מְחֹרָז וְקִצְבִּי זֶה, שֶׁלֹּא רַק מֵסֵב לָנוּ הֲנָאָה, אֶלָּא גַּם מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְמַחְשָׁבָה: הַאִם אָנוּ מִסְתַּפְּקִים בְּמִי שֶׁאֲנַחְנוּ וּבְמַה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ – אוֹ שֶׁאָנוּ לוֹטְשִׁים עֵינַיִם דַּוְקָא אֶל מַה שֶׁשַּׁיָּךְ לַאֲחֵרִים, וּלְעִתִּים גַּם אֶל מַה שֶׁשַּׁיָּךְ לַטֶּבַע, לַסְּבִיבָה וְלָעוֹלָם כֻּלּוֹ? סִפּוּר קָסוּם, שֶׁלֶּקַח בְּצִדּוֹ, עַל הַ"חַיָּה" שֶׁבְּתוֹכֵנוּ. הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּשׁוֹרֶרֶת צִיפִּי שַׁחֲרוּר זָכְתָה בִּפְרָסִים רַבִּים עַל סְפָרֶיהָ. מִפְּרִי עֵטָהּ: "אִמָּא הִיא גַּם אַבָּא", "מְסִבַּת כִּתָּה", "קַרְסוֹלְיָה בֶּחָלָל", "יַעַר הַגַּעְגּוּעִים", "הַנְּסִיכָה הַשַּׁקְרָנִית", "תַּעֲלוּמַת הַבּוּל הַנָּדִיר", "יַלְדָּה שֶׁל קַיִץ", "הַבַּיִת שֶׁל גִּילִי. אֶת הַסֵּפֶר "הַחַיָּה שֶׁבִּפְנִים" כָּתְבָה הַמְּחַבֶּרֶת בְּהַשְׁרָאַת חֲלוֹם.