אֵיזֶה כֵּיף לְצַפְרִיר! לֹא רַק שֶׁהוּא נֶהֱנֶה לְהַקְשִׁיב לַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל דּוֹד אַרְיֵה, יֵשׁ לוֹ גַּם דּוֹדָה הַרְפַּתְקָנִית לֹא פָּחוֹת, שֶׁבְּדִיּוּק חָזְרָה מִשְּׁוֶדְיָה הַמַּשְׁוָנִית. קוֹרְאִים לָהּ דּוֹדָה רִיקָה, וְיֵשׁ לָהּ אֹמֶץ לֵב וְרֶגֶל מֵעֵץ, וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלָּהּ מַסְעִירוֹת בְּיוֹתֵר! אֵיךְ הִיא נִכְנְסָה בְּטָעוּת לְאֹזֶן שֶׁל עֲנָק? אֵיפֹה נִסּוּ לְבַשֵּׁל אוֹתָהּ בִּקְדֵרָה? ומָה הִיא מָצְאָה בַּתַּחֲנָה שֶׁאַחֲרֵי הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה בְּרַכֶּבֶת הֶעָתִיד? הִצְטָרְפוּ לְדוֹדָה רִיקָה בְּמַסְּעוֹתֶיהָ הַמֻּפְלָאִים וּתְגַלּוּ אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת. הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹדָה רִיקָה בִּשְׁוֶדְיָה הַמַּשְׁוָנִית הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרַת הַהֶמְשֵׁךְ לְהַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, מֵאֵת מְחַבֵּר רַבֵּי־הַמֶּכֶר הָאָהוּב וַעֲטוּר הַפְּרָסִים יָנֵץ לֵוִי. הַסֵּפֶר מְלֻוֶּה בְּאִיּוּרָיו הַמַּבְרִיקִים וְהַמְּשַׁעַשְׁעִים שֶׁל אָבִי בְּלָיֶיר. יָנֵץ לֵוִי הוּא סוֹפֵר, תַּסְרִיטַאי וְאָמַּן בָּמָה, מְחַבֵּר הַסְּדָרוֹת הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן וְקוֹבִּי לֵץ, וְהַסְּפָרִים הַמּוֹרָה דְּרוֹרָה לֹא מִפְלֶצֶת, הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרֹשֶׁת לִרְגָשׁוֹת וְסִפּוּרֵי אִישׁ הַיַּעַר. אָבִי בְּלָיֶיר הוּא מְאַיֵּר, יוֹצֵר קוֹמִיקְס וּבַמַּאי אָנִימַצְיָה מָעֳרָךְ. זֶהוּ שִׁתּוּף הַפְּעֻלָּה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ עִם יָנֵץ, לְאַחַר שֶׁאִיֵּר אֶת סִדְרַת כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן וְאֶת הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרֹשֶׁת לִרְגָשׁוֹת.