ארבעה נכים מסתננים לבסיס צה"ל ברמת הגולן וגונבים טנק. זה לא מצחיק. אשר, נהג הטנק, השאיר את יד ימינו בלבנון כשהטנק שלו עלה על מטען. אחיעד, הטען-קשר, קיבל טיל נ"ט בחומת מגן ושילם במאור עיניו ובקצת פוסט-טראומה. יוסי, התותחן, היה בפעילות מבצעית בשטחים, התהפך עם אביר ואיבד את שתי רגליו. וארנון, המ"פ, איבד שם את שפיות דעתו. שנים לאחר מכן, במחאה על יחס משרד הביטחון לנכים, הארבעה מחליטים לעשות מעשה. קטוע הרגליים קופץ על גב העיוור, קטוע היד מצטייד ברצועות, והמפקד מוביל אותם בלילה לבסיס עם שמירה רשלנית. הם לא חשבו שהתעלול באמת יצליח, אבל ברגע שכן, הם יוצאים לחיפה, למשרדי אגף השיקום של משרד הביטחון. ויש להם פגז בקנה. * טנק הנכים משלב בין מציאות אכזרית לבין הומור מילואימניקים ישראלי, ונוגע בפצע הפתוח שנדמה שאחרי 7 באוקטובר רגיש וכואב יותר מאי פעם. זהו ספר חובה לכל מי שמשרת בצה"ל או מישהו מבני משפחתו משרת, ובייחוד למי שבמעגל השכול והנכות. זהו ספרו הרביעי של רונן דוד, יליד צפת, מהנדס מכונות, סרן במיל', נכה צה"ל ופעיל זכויות אדם.