יוּבַל הָיָה חֲסַר סַבְלָנוּת לִקְרַאת קַבָּלַת הַמַּתָּנָה שֶׁלָּהּ חִכָּה כָּל לַיְלָה, אַךְ לאֹ הִצְלִיחַ לְהַבְחִין בְּבֵית הָעֵץ שֶׁלּוֹ צִפָּה. "אֶת בֵּית הָעֵץ תִּצְטָרֵךְ לְהַרְכִּיב וְלִבְנוֹת בְּעַצְמְךָ, כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מְדַמְיֵן אוֹתוֹ," אוֹמֶרֶת אִמָּא. בְּמֶשֶךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה יוּבַל חוֹלֵם עַל בֵּית הָעֵץ שֶׁתָּמִיד קִוָּה לוֹ. בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ הוּא מְקַבֵּל מֵהוֹרָיו בֵּית עֵץ, אַךְ לאֹ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוֹפִיעַ בַּחֲלוֹם שֶׁלּוֹ. הוּא נֶאֱלָץ לִבְנוֹת אֶת בֵּית הָעֵץ בְּעַצְמוֹ וּבָהּ בָּעֵת לְטַפֵּל בַּעֲצִיץ קָטָן שֶׁיִּתֵּן לוֹ מוֹטִיבַצְיָה, גַּם אִם נִרְאֶה שֶׁהַכֹּל נִשְׁאָר בַּמָּקוֹם וְשׁוּם דָּבָר לאֹ מִתְקַדֵּם. יוּבַל זוֹרֵעַ חֲלוֹם עוֹסֵק בַּחֲשִׁיבוּתָם שֶׁל כּוֹחַ הַהַתְמָדָה וְכוֹחַ הָרָצוֹן בְּהַגְשָׁמַת חֲלוֹמוֹת. בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַקּוֹרְאִים מֻזְמָנִים לִזְרֹעַ חֲלוֹמוֹת בְּעַצְמָם וּלְהַעֲנִיק לָהֶם מַיִם וַהֲמוֹן אַהֲבָה. שַׁחַר סָלֶם הִיא אֵשֶׁת חִנּוּךְ וּמְחַנֶּכֶת שֶׁזּוֹרַעַת עִם תַּלְמִידֶיהָ חֲלוֹמוֹת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּבִזְכוּת פִּתּוּחַ כּוֹחַ הַתְמָדָה וְרָצוֹן בְּקֶרֶב תַּלְמִידֶיהָ הֵם מְגַלִּים מְסֻגָּלוּת לַעֲקֹף אֶת הָאֶתְגָּרִים הַנִּצָּבִים בְּדַרְכָּם וּלְהָקִים לְבַסּוֹף אֶת בֵּית הָעֵץ הַיִּחוּדִי שֶׁלָּהֶם.

יוּבַל הָיָה חֲסַר סַבְלָנוּת לִקְרַאת קַבָּלַת הַמַּתָּנָה שֶׁלָּהּ חִכָּה כָּל לַיְלָה, אַךְ לאֹ הִצְלִיחַ לְהַבְחִין בְּבֵית הָעֵץ שֶׁלּוֹ צִפָּה. "אֶת בֵּית הָעֵץ תִּצְטָרֵךְ לְהַרְכִּיב וְלִבְנוֹת בְּעַצְמְךָ, כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מְדַמְיֵן אוֹתוֹ," אוֹמֶרֶת אִמָּא. בְּמֶשֶךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה יוּבַל חוֹלֵם עַל בֵּית הָעֵץ שֶׁתָּמִיד קִוָּה לוֹ. בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ הוּא מְקַבֵּל מֵהוֹרָיו בֵּית עֵץ, אַךְ לאֹ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוֹפִיעַ בַּחֲלוֹם שֶׁלּוֹ. הוּא נֶאֱלָץ לִבְנוֹת אֶת בֵּית הָעֵץ בְּעַצְמוֹ וּבָהּ בָּעֵת לְטַפֵּל בַּעֲצִיץ קָטָן שֶׁיִּתֵּן לוֹ מוֹטִיבַצְיָה, גַּם אִם נִרְאֶה שֶׁהַכֹּל נִשְׁאָר בַּמָּקוֹם וְשׁוּם דָּבָר לאֹ מִתְקַדֵּם. יוּבַל זוֹרֵעַ חֲלוֹם עוֹסֵק בַּחֲשִׁיבוּתָם שֶׁל כּוֹחַ הַהַתְמָדָה וְכוֹחַ הָרָצוֹן בְּהַגְשָׁמַת חֲלוֹמוֹת. בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַקּוֹרְאִים מֻזְמָנִים לִזְרֹעַ חֲלוֹמוֹת בְּעַצְמָם וּלְהַעֲנִיק לָהֶם מַיִם וַהֲמוֹן אַהֲבָה. שַׁחַר סָלֶם הִיא אֵשֶׁת חִנּוּךְ וּמְחַנֶּכֶת שֶׁזּוֹרַעַת עִם תַּלְמִידֶיהָ חֲלוֹמוֹת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּבִזְכוּת פִּתּוּחַ כּוֹחַ הַתְמָדָה וְרָצוֹן בְּקֶרֶב תַּלְמִידֶיהָ הֵם מְגַלִּים מְסֻגָּלוּת לַעֲקֹף אֶת הָאֶתְגָּרִים הַנִּצָּבִים בְּדַרְכָּם וּלְהָקִים לְבַסּוֹף אֶת בֵּית הָעֵץ הַיִּחוּדִי שֶׁלָּהֶם.