לה פונטיין כתב יצירות שונות בפרוזה ובחרוזים ומכתבים רבים. אך יצירתו הגדולה והעיקרית היא "המשלים" שבחלקם הלך בעקבותיהם של איזופוס, ג'ובאני בוקאצ'ו, הקומדיות של ניקולו מקיאוולי, והספרות ההודית העתיקה. אוסף המשלים הראשון הופיע בשנת 1668 והוקדש ללואי, יורש העצר הגדול, בנם בן השש של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת ושל אשתו מריה תרזה מספרד. ברבים מן המשלים לה פונטיין שם את הדברים בפיהן של חיות המדברות ופועלות בסביבתן הטבעית. לה פונטיין אמר: "אני משתמש בחיות כדי ללמד בני אדם." בכל אחד ממשליו קיים מוסר השכל: "הצדק תמיד עם החזק יותר." (הזאב והטלה). "הגזע הגרוע ביותר הוא הסופר." (הקוף). לה פונטיין יודע גם לתאר את הנוף באופן ציורי ומדויק: "המים היו כה שקופים כמו בימים הכי יפים, ובמעלה ההר, בדרך חולית וקשה, שישה סוסים חזקים משכו מרכבה." משליו הינם מלאכת מחשבת של הספרות הצרפתית. לה פונטיין נחשב לאחד מגדולי כותבי המשלים בצרפת ובעולם. משליו שימשו כמודל ליצירותיהם של ממשלים מאוחרים יותר. תרגומו של ראובן וימר, מצרפתית, הנו התרגום השני, העדכני שמופץ בשפה העברית.