בעודו נע על מקומו מיקד יואב את מבטו בשני תלי נמלים שנערמו בשולי הכביש. הוא השתופף והתבונן ארוכות בנמלים השחורות שאצו בדרכן כמי שנחפזות להשלים את מלאכתן. הן מתחו שני טורים במסלולים מנוגדים; אלו לעבר התל ואלו הלאה ממנו. אין לדעת לאן. "על מה אתה מסתכל?" שאל יבגני. "על הנמלים", השיב משועשע, "תראה את אלה! ממהרות, רצות כמו משוגעות, כאילו על סמים ממריצים. תראה, מה המרחק בין שני התלים? חצי מטר? אבל נראה שהנמלים האלה חיות בעולמות נפרדים; לא מתערבבות; יוצאות מהתל ונכנסות אליו. כל אחת והתל שלה. כאילו יש מחיצות ברורות ביניהן". זהו רומן בארבעה קולות, הנע בשני צירים; הדיל, פסיכולוגית, והישאם, מורה לספרות, הם פלסטינים המגדלים את ילדיהם ברמאללה ומתמודדים עם קשיים בחיי הנישואים. יואב וטלי, זוג סטודנטים צעירים מתל־אביב, מתכננים את עתידם בלימודי דוקטורט בארצות־הברית. ביד בוטחת ובשליטה וירטואוזית בפרטי פרטים של היסטוריה, תרבות ושפה, פורש המחבר ארבע מניפות חיים ברמאללה ובתל־אביב. האם ישיקו זו לזו? סיפור רב־עוצמה על 'המחיצות הברורות', הפיזיות והמנטאליות, שהקמנו כאן, ועל מחירן הכבד. יוסי יונה, פילוסוף, חבר סגל באוניברסיטת בן גוריון בנגב. יונה כתב וערך ספרי מחקר שונים ופרסם מאמרים רבים הניצבים בתפר שבין פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה ולימודי תרבות. זהו רומן הביכורים שלו.