הֲפַכְתֶּם אֶת הַסֵּפֶר? אֵיזֶה כֵּיף!קִרְאוּ בְּעִיּוּן וְחִזְרוּ לְדַפְדֵּף...תִּמְצְאוּ כָּאן שְׁלַל שִׁירִים מְעַנְיְנִיםעַל יֶלֶד שֶׁחוֹוֶה לֹא מְעַט עִנְיָנִים...מְקַוֶּה שֶׁיְּדַבֵּר אֶל לִבְּכֶם וְיַצְחִיקוְלִקְרֹא לְעוֹלָם לֹא תִּרְצוּ לְהַפְסִיק.בַּבֹּקֶר אִמָּא מְכִינָה לִי חֲבִיתָהוְעוֹשָׂה מִמֶּנָּה סֶנְדְּוִיץ׳ שֶׁאֹכַל בַּכִּתָּה.אוֹמֶרֶת: "אַל תַּחְלִיף אֶת הַכָּרִיךְ בְּמַמְתַּקִּים!"אֲבָל אֲנִי מִתְנַהֵג כְּמוֹ אִישׁ עֲסָקִים...חוֹתֵךְ אֶת הַסֶּנְדְּוִיץ׳ לְאַרְבַּע חֲתִיכוֹתוּמַחְלִיף כָּל אַחַת בְּשָׁלוֹשׁ עוּגִיּוֹת.כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה וּמֵכִין שִׁעוּרִיםאִמָּא שׁוֹאֶלֶת אִם הָיָה לִי טָעִים.אַף שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי אֲנִי אוֹמֵר: "כֵּן, מְאוֹד!"וּמְבַקֵּשׁ מֵאִמָּא שֶׁתָּכִין עַכְשָׁו עוֹד.הֲרֵי מֵהַבֹּקֶר אָכַלְתִּי רַק כָּל מִינֵי שְׁטוּיוֹתוְעַכְשָׁו אֲנִי רָעֵב לַחֲבִיתָה וִירָקוֹת.