מדריך לציור ולקליגרפיה
מאת: ז'וזה סאראמאגו | 255 עמודים
גלה את "מדריך לציור ולקליגרפיה" מאת ז'וזה סאראמאגו, רומן המשלב אמנות עם חיפוש עצמי. ה., צייר פורטרטים מוערך, ניצב בפני אתגר פנימי כאשר הוא מתעקש לחשוף את פניו האמיתיות של תעשיין מצליח. דרך הציור, ה. מבין שהפורטרט האמיתי שייך לצייר עצמו, ומתחיל לחקור את זהותו מחדש באמצעות כתיבה. הספר מציג את ההתמודדות עם הקונפליקט בין האמנות לאמת האישית ומשקף את ההתעוררות הפוליטית של הדמות הראשית על רקע הדיקטטורה הסאלאזארית. זהו הרומן הראשון "הרשמי" של סאראמאגו, והוא ממחיש את תחילת דרכו של הסופר שהפך לאחד מגדולי הספרות העולמית. חובבי ספרות עמוקה ומחשבתית ימצאו כאן עולם עשיר של דימויים והרהורים על אמנות, זהות ופוליטיקה. אל תחמיצו את ההזדמנות לגלות את יצירתו המכוננת של חתן פרס נובל לספרות.
ה. הוא צייר פורטרטים בעל מוניטין, המצייר בשביל בני ליסבון מן המעמד הבורגני הגבוה, שיש להם כסף לשלם, והערכה עצמית מספקת כדי לתלות על הקיר את דיוקן־עצמם, דיוקן שלרוב הוא שקר מתחנף, מריחה על הבד לפי רצונו של המודל.סדק ראשון נִבעֶה אצלו כשהוא מתחיל לצייר דיוקן של תעשיין מצליח (ובו־בזמן מנהל פרשיית־אהבים עם מזכירתו). לפתע מתעוררת בו שאיפה שהציור שלו יגלה את דמותו האמיתית של המודל שלו, אף מבלי לדעת לאיזה סוג של אמת הוא חותר. לצורך זה הוא מתחיל לצייר במקביל, בלי יראת כבוד ובלי שהכסף ישתק אותו, פורטרט שני, חשאי, של התעשיין.אבל גם הפרויקט השני נכשל: הוא מבין שמי שמצייר פורטרט משקף את עצמו, וכי ערכו של הפורטרט הוא כערך הצייר. הוא־עצמו אינו אוהב את הציור שלו כי הוא חוֹוה את עצמו כמיותר, עייף, ותרן, אבוד.לכן עולה בדעתו לעבור לכתיבה, צורת ביטוי שאינו מיומן בה; לפני שנתיים סייר ביסודיות במוזיאונים, גלריות וכנסיות ברחבי איטליה, ועכשיו הוא כותב בשנית את רשימותיו מאותו מסע, כתרגילים בכתיבת אוטוביוגרפיה. קריאה קשובה של הטקסט שלו, שלמראית עין אינו יותר מתיאור יצירות המופת האיטלקיות, תגלה שהוא מסגיר ומנער טראומות מן העבר של כותבו, ומשקף התעוררות של "האני" הפוליטי שלו.הוא גרוש. גם הקשר השטחי שלו עם החבֵרה שלו התמצה. בינתיים נעצר חבר שלו במפתיע על־ידי הדיקטטורה הסאלאזארית ומעוּנה בכלא. אגב ניסיונות כושלים לבקרו שם, מכיר ה. את אחותו של החבר, פעילה פוליטית מיליטנטית ואשה ממשית. כל זה יתקשר ל"אִתחול מחדש" של עצמו. סאראמאגו פרסם בן 25 רומאן ראשון, שאחר־כך התכחש לו. 30 שנה חלפו עד שפרסם את 'מדריך לציור ולקליגרפיה', הרומאן הראשון "הרשמי" שלו (1977), ספר המבשר עמומות את המשך כתיבתו. אך רק כשהיה בן 58, ב'מוּרם מעפר', פרץ אצלו בבת־אחת הסגנון הייחודי המפורסם שלו, שהפך אותו, לאורך 30 שנה, ל"כותב הרומאנים הכי מוכשר בעולם של ימינו" (הרולד בלום, 2003), ולחתן פרס נובל לספרות.ב'מדריך לציור', הרומאן היחיד של סאראמאגו המסופר "בגוף ראשון", כבר נמצא את קטעי "ההגות" האירונית, המכתמית, המערטלת מקוּבלוֹת, שאופיינית לו; את הדימויים המפתיעים; את ההזרה של מצבי יום־יום באמצעות תקריב פרטני – אך עדיין נעדר בו קולו של המספר השנון, החכם והבור כאחד, הפורש "בגוף שלישי" עלילה עתירת דמיון ויוצאת־דופן.לאחר שהוצאנו את 14 הרומאנים שפרסם סאראמאגו בחייו מאז פריצתו הסגנונית, אנו משלימים את המפעל עם הרומאן הקדם־סאראמאגואי הנוכחי, גם הוא בתרגומה המרהיב של מרים טבעון.
תעזרו לנו להכיר את ההעדפות שלכם ולהציע ספרים מתאימים יותר
עדיין אין ביקורות לספר הזה — שתפו את דעתכם ועזרו לקוראים הבאים






















