צל שלובש צורה אנושית למחצה בירכתי חנות צעצועים; פגישה מקרית עם חבר ילדות המעלה את זיכרו של לילה שאחריו החברות לא היתה אפשרית עוד; נעימה זרה שהתגנבה אי-אז לצליל קולה של סבתא, ורישומה מרעיל בהדרגה את חייו של הנכד שבגר; שאון עצם נשברת המגיח מאי-שם בעיצומו של משחק תמים עם ילדה. הסיפורים המכונסים ב"מכרסם" מתחוללים באזורי דמדומים של תודעה ועולם. גיבוריהם מאבדים את אחיזתם הרופפת ממילא בחיים שביקשו לספר לעצמם וקולטים בחושיהם המתחדדים נקישות סתומות, רעשי לוואי, כתמים מתפשטים; תולעים רוחשות בשולי התמונה ומכרסמות, ברעב שקט ונחוש, לעבר מרכזה. "מכרסם" הוא ספרו השלישי בפרוזה של עודד וולקשטיין. קדמו לו "הסבך" ו"אקדמיה לתינוקות".