חגי כהן נולד והתחנך בקיבוץ חולדה. הוריו, חלוצי תנועת גורדוניה וממייסדי הקיבוץ, חוו על בשרם את מאבקי ההישרדות הפיזית והביטחונית של יישוב מבודד בלב סביבה ערבית עוינת. קומץ של חולמים, שכנגד כל הסיכויים – ללא מקור מים בטוח, בדרכי גישה חשופות, בתנאי מחסור קשים מנשוא, בצל מחלת הטיפוס הקטלנית שהכניסה יותר ממחציתם לבתי החולים וגבתה את חיי ארבעה מהם וללא תמיכה של המוסדות המיישבים – נאחזו בציפורניהם בקרקע בשנת 1931 ביער הרצל בואך שער הגיא וירושלים. הקבוצה הוקמה על חורבות היישוב שננטש בפקודת המנדט הבריטי, אחרי קרב קשה במאורעות תרפ"ט (עשרים ותשעה באוגוסט 1929). ("החצר שביער", פניה עוז קיץ 2013 / ו"סיפורה של קבוצת גורדוניה – חולדה העשור הראשון", אמוץ פלג ספטמבר 2017).סיפוריו של חגי, בסגנונו הקולח, הישיר והנוגע ללב, מפגישים אותנו עם חווית החיים האנושית, הלבטים והעוצמה, האהבה והאכזבה, היגון והכאב, ההצלחה והכישלון – שמלווים כל אחד מאיתנו בדרך חייו. הסיפור, בעיניו של חגי, הוא ניסיון מרתק לגשר על הפער הרחב שבין הדמיון למציאות, בין האמונה לאשליה, בהוויה היום יומית של חיינו.הגורן, הבית בחולדה, עם פסלה של בתיה לישנסקי על העטיפה לזכרו של אפרים צ'יזיק (המפקד שנפל בקרב על הגנת המקום), נשזרים בחוויות הנעורים של כמה מהסיפורים באוסף הזה. סיפורים אחרים מתקשרים למשקעים של זוועות השואה שנשאו חברי הקבוצה בסתר בליבם.שדה הקרב מקשר אותנו לשירותו הצבאי של חגי, ששירת בחיל השריון במכלול רחב של תפקידי פיקוד, הדרכה ומטה והשתחרר מצה"ל בשנת 1985 כמפקד אוגדה משוריינת בדרגת תת אלוף. מקצת חוויות הקרב מצד אחד וההתנדבות בסיוע לנפגעי הלם הקרב (פוסט טראומה) כיום מצד אחר, אף הם מוצאים את ביטויים בסיפוריו.חגי סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, בוגר בית הספר לפיקוד ומטה של הצבא האנגלי, בוגר המכללה הבין זרועית של צה"ל וזוכה תחרות הסיפור הקצר בצוות (ארגון גמלאי צה"ל). לאחר השחרור מהשירות הצבאי מילא כמה תפקידי ניהול בכירים וגם חשף באישיותו צדדים נסתרים של חיבור לאומנות, נגינה, כתיבה יוצרת, התנדבות בבתי הספר ועזרה לנכי צה"ל.