עִם שַׁחַר, אֲנִי וְהַמּוּזָה יָצָאנוּ לְדוּ-קְרָב. עֵת עֶרֶב, חָזַרְתִּי מוּבָס. וְהִיא, אַכְזָרִית שֶׁכְּמוֹתָהּ, הִשְׁאִירָה אוֹתִי בַּחַיִּים, כְּדֵי שֶׁאֶכְתֹּב אֶת תְּבוּסָתִי. קובי גובר, נשוי +3, גר בכפר סבא, 30 שנה בהייטק, נחשד בעבר בכתיבה ספרותית והחליט שאין עשן בלי אש. החל לכתוב לפני שנה וחצי, בסגנון קליל עד גבה גלי, שירים וגם סיפורים. מאמין בקבלת עצמך והאחר ומודע לקושי שבשניהם. סבור בתמימותו ששירים מיועדים לקהל רחב. מעריץ של אפרים קישון. מסע ברגש מרגש, משעשע ומפתיע. שירים בסגנון ייחודי על רגשות, תחושות, התמודדות והסתכלות על החיים ועל החברה. חיבור של עולמות פיזיים ורגשיים מתובל לעתים באירוניה, קורטוב נחמה וחשיבה אופטימית. כל אחד יכול להזדהות איתו. מבחר תגובות רותי גזית-דונקל: הרגש שלך קולח ופורץ מתוכך בשפה שרק אתה יכול להביע כל כך יפה ומזוויות כה מיוחדות. שרה זימן: הנאה צרופה. כל אחד ימצא בשירים תמיכה ברגעים קשים והתרוממות רוח ברגעים מרגשים. אלונה ברקוביץ'-אליעזר: שירים מקסימים. לפעמים הם חזקים, מטלטלים, מעוררי מחשבה. קובי מוכשר בטירוף. גליה רזניק: שילוב יוצא דופן של העולם הפיזי והרגשי, וזה מעלה תמיד רגש, חיוך, מחשבה.