דבורה בלאו היא נערה מבריקה, המובאת על ידי הוריה לאשפוז במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי. כחולת סכיזופרניה, ובאמצעות שימוש מרהיב בשפה, דבורה בוראת לעצמה עולם פנימי מדומיין כמפלט מהעולם הקשה והתובעני שבחוץ. אלא שעולמה הפנימי המוגן נסדק גם הוא, והמקלט שבנתה כבר לא מספק לה כל הגנה. הספר מלווה את דבורה ואת המטפלת שלה, ד"ר פריד בעלת המוניטין, כשהן מפלסות דרך בין שברי העולמות בניסיון לאחות את השברים ולרפא את הכאב. האם השיחות הטיפוליות יובילו את דבורה אל הריפוי המיוחל, או שמא מצבה חסר תוחלת והיא רק תשקע עמוק יותר ותדחה את כל מה שיש לעולם החיצוני להציע לה? הספר מתאר את שגרת החיים של דבורה במחלקה הסגורה; לצד הטיפולים האכזריים מתגלים רגעים מכמירי לב של רוך וקרבה, כשברקע מתוארת דינמיקה משפחתית לא־פשוטה תחת צלו של סב דומיננטי. עולמה הפנימי המדומיין של דבורה – "ממלכת איר" המרהיבה, הסוחפת והמאיימת – מספק זירת התרחשות נוספת. כל העולמות האלה נפגשים בחדר הטיפולים של ד"ר פריד, אקס־טריטוריה שבה הן מתקדמות צעד אחר צעד בהבנתן את המחלה ושורשיה. מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים ראה אור לראשונה בשנת 1964, תחילה תחת שם העט חנה גרין . רק בשלב מאוחר יותר נחשפה ג'ואן גרינברג כמחברת הספר, והתוודתה שהרומן הבדוי שכתבה הוא אוטוביוגרפי בחלקו. הספר עורר הדים, הפך לרב מכר עולמי ואף עובד לסרט קולנוע בשנת 1977. כיום, עשרות שנים אחרי שראה אור לראשונה, נחשב הספר לקלאסיקה אוטוביוגרפית ולייצוג הספרותי האותנטי ביותר של סכיזופרניה.