איני יודעת מה הוביל אותי לעשות את זה בסוף, אני מניחה שזה היה בעיקר חוסר בררה. רציתי משהו אחר לעצמי, רציתי רגעים אחרים. שנים שראיתי תמונה אחת בראש, אך בפועל רצתי בין תמונות אחרות לגמרי. אני לא אקרא לזה בריחה, זו אינה בריחה, זה אולי הדבר הכי קרוב להגשמה במקרה שלי. ההתנתקות היא הכרחית, צריך פשוט לא לפחד ממנה. נינה, ציירת מוכשרת ורגישה, אשר כשרונה הודחק במשך שנים, בת מסורה, אחות טובה, סטודנטית לניהול ולמשאבי אנוש, שנתיב חייה היה ברור ומותווה מראש על-ידי אימה, פוגשת בעבודה סטודנטיאלית, אישה אשר מטלטלת את כל עולמה, תפיסתה את עצמה ואת מערכות היחסים שלה עם סביבתה. נינה נקלעת למשבר עמוק ביחסיה עם הוריה ולבלבול ביחס לעצמה, רצונותיה, שאיפותיה ועתידה.