בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, כָּךְ פִּתְאוֹם, צָצָה לָהּ בְּעָיָה וְצָרִיךְ פִּתְרוֹן. הַמַּסָּע בְּעִקְּבוֹתָיו מִסְתַּיֵּם בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְחִיל... אָנוּ מְלַוִּים אֶת קְלוֹד הַקִּפּוֹד בְּחִפּוּשָׂיו אַחַר בַּיִת חַם וְנָעִים, בּוֹ יוּכַל לִישׁוֹן בְּשַׁלְוָה. זֶהוּ סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמַחְכִּים, וּמוּסַר-הַשְׂכֵּל בּוֹ טָמוּן לִקְטַנִּים וְגַם לִגְדוֹלִים!