"יוליוס קנה לשניהם כרטיסים לחשמלית. עכשיו, הוא אמר, השאלה היא לאן לנסוע: לגבול עם צרפת או עם גרמניה? בוא ניסע לצרפת, הציעה עתליה, הרגע יצאנו מסמינר שלם בגרמנית". ריקוד האביב עוקב אחר עתליה, יוליוס וגורן – שני סטודנטים ישראלים ושוויצרי אחד – המתגוררים בבזל והופכים אותה למגרש המשחקים שלהם. בכתיבה שסגנונה כמו מרחף, נונשלנטי ולכאורה חסר משקל, מתווה שפרה קופרמן את תנועת השוטטות של שלושת הצעירים ברחבי העיר. ריקוד האביב הוא ספר שנכתב בעברית, אך מביא עמו הֵד של מקום אחר ואִתו את האפשרות המלהיבה להיות אזרח בין־מדינתי: לקפוץ לקנות אֶקלר וניל בצרפת או לצאת ולרכוב בגרמניה, בשבילי היער השחור, על אופניים. בשונה מהסיפור המוכּר על האדם הבודד בעיר זרה, עתליה, יוליוס וגורן אינם מיוסרים אפילו ברגעיהם המייסרים, כשאהבה וקנאה מאיימות על חברותם; הם חיים את הדרמה המינורית של עלוּמיהם במשחקיוּת שובת־לב. כשהם זה בחברת זה, הימים מתחלפים בלילות, שמתחלפים בימים, וכך נקרא סיפורם – בנשימה אחת. שפרה קופרמן גדלה בקיבוץ חצור, גרה כיום בבזל ומלמדת בה שפה וספרות יידיש. ריקוד האביב הוא רומן הביכורים שלה.