שירת רומי

אִם תִּשְׁפּךְֹ אֶת הַיָּם לְתוֹךְ לָגִין יִהְיֶה תָּכְנוֹ חֶלְקְךָ בְּקֵץ הַיָּמִים כך כותב ג'לאל אל-דין רוּמי בבית מספר 20 של ספר המת'נווי. שירת רוּמי, מבחר מתורגם מתוך חמשת כרכי המת'נוי, הוא כד מים מהאוקיאנוס הגדול של כרכים אלה ושל הגותו של רוּמי. הקטעים שתורגמו בו נועדו להדגים את חכמתו של רוּמי ואת עושר יצירתו ולהעניק לקורא טעימה מיסודות תורתו הפילוסופית והמיסטית ומסגנונו הספרותי. רוּמי נחשב לגדול המשוררים וההוגים הסוּפיים ולאחד מענקי המשוררים הפרסיים. רוּמי ייסד את מסדר הדרווישים הידוע בשמות ה"מֶוְלֶוִיֶה" ו"הסוּפים המרקדים", אשר פעילותו נמשכת עד עצם היום הזה. מרכזו של המסדר בקוניה שבטורקיה, שם גם קבור רוּמי. באמתחתו של רוּמי שפע יצירות בעלות עומק מחשבתי ופילוסופי, מלוּות בפתגמים וברחשי לב. שירתו העשירה כוללת סיפורים רבים שבהם שזור חוש הומור מיוחד. בשל אופיין זה, דיברו יצירותיו לליבם של בני שכבות אוכלוסיה שונות והשפיעו רבות על הדורות הבאים אחריו, הן במדינות האסלאם והן במערב. ביטוי מקיף לתורתו המיסטית מצוי בספר המַתְ'נַווי, שיש באיראן המכנים אותו בשם "הקוראן בשפה הפרסית". הסופר משה מנשהוף, יליד איראן, בעל תואר ראשון בפילוסופיה וביהדות מן האוניברסיטה העברית ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב, תירגם לעברית משפת המקור חלקים נבחרים מן השירים של המת'נווי. כהקדמה לשירים, פותח הספר במבוא מאיר עיניים ועשיר במידע על אודות ההשפעות התרבותיות וההגותיות על רוּמי. בכך מוגש לקורא ההקשר המאפשר לקרוא את השירים ולהבינם. מנשהוף תירגם את השירים תרגום מדעי, תוך שימור מבנה החריזה ואגב הקפדה על העברת המשמעויות של הטקסט המקורי. כן הוסיף הערות והארות מקיפות המסייעות לקורא העברי בן זמננו לרדת לעומקן של המשמעויות הצפונות בשירים אלה. אין ספק שג'לאל אל-דין רוּמי השפיע על כתיבתו הספרותית של מנשהוף, הד להשפעה זו ניכר בשני ספריו האחרונים של מנשהוף, עמוס – גואל הגורל (הוצאת כתב, 2011 ) וסיפור המטמון באי ודאות (הוצאת כתב, 2011 ).