ספר זה נכתב מתוך אהבה, כאב ושבר, שהצמיחו פתח לתקווה. זהו רומן על חייו האישיים של הסופר, גיבור הספר, הכתוב בצורה מקורית וייחודית. הכתיבה זורמת בגוף ראשון, בקלילות, בחן שזור בהומור דק. הסיפור מעניין, מסקרן וכתוב בשפה עשירה, מלאת דימויים ותיאורים כה עשירים ומוחשיים, שנדמה כי אפשר לראותם, לגעת בהם ולהתבסם מניחוחם. הספר מרתק ומהנה. בספר שתי עלילות מקבילות השזורות אחת בשנייה. המרכזית, המתארת את קורות חייו, מתפרשת על פני שלוש יבשות והשנייה, הנכתבת בזמן הכתיבה עצמה, עוסקת בעזיבתו הטראומטית את קיבוצו האהוב. השתיים מתמזגות בסוף אופטימי וכדברי הסופר, "שוב השמיים מחייכים אלינו." יוסף נסימוב נולד בבולגריה בשנת 1933 בעיר סופיה היפיפייה. הוא עלה לארץ במסגרת עליית הנוער, יחד עם שארית יהדות בולגריה, הצטרף לקיבוץ יד מרדכי, שם חיי את מרבית חייו עד לעזיבתו את הקיבוץ, בשנת 2005. בקיבוצו היה פעיל במגוון תפקידים, ביניהם פעילות מפלגתית, שליחות בשש מדינות מרכז אמריקה מטעם הקונגרס היהודי העולמי והתנועה הציונית, והיה השליח היחיד של שתי תנועות אלה, להוציא את נחום גולדמן, שהיה היושב ראש של שתיהן. למד תיאטרון במגמת בימוי באוניברסיטת תל – אביב. עבד שנים רבות כמורה לתיאטרון וביים עשרות הצגות בקיבוצו ובמסגרות אחרות. הספר "שליחות גורלית" הוא ספרו הראשון. "ספרו של יוסף נסימוב, "שליחות גורלית", לוקח את הקורא למסע בין עולמות, תרבויות ונופים, כשהיינו צעירים ויפים. הזיכרונות של הסופר המובאים בספר זה בצד מאבקו ליחס הוגן בעת עזיבתו את קיבוצו האהוב, לו נתן את מיטב שנותיו, מביאים את ארץ ישראל על כל גווניה, צבעיה וטעמיה, לטוב ולרע. בעט קלה, בלשון קולחת ובוטחת, לוקח הסופר את הקורא למסע סוחף, מרתק ומיוחד במינו." אמירה מורג, עיתונאית ועורכת ספרותית. מכתב נשיא המדינה שמעון פרס