גלה את סיפורו המרתק של יצחק-יהודה כהן, אחד המייסדים השקטים של הישוב היהודי בארץ ישראל. "שנת העטלף" מאת שריקה הוא מסע אישי ואנתרופולוגי אל תוך זיכרונותיה של המחברת מילדותה ברחביה ועד תרומתו העצומה של סבה להקמת שכונת רחביה ומפעלים ציוניים חשובים נוספים. הספר מתאר את חייו של כהן, יליד יוון, שהשפיע רבות על ההתיישבות הציונית, אך בחר להישאר בצללים מתוך ענווה וצניעות. כעת, המחברת ובני משפחתה חושפים את סיפורו האמיתי כדי להחיות את זכרו ולהוקיר את פועלו. מתאים לחובבי היסטוריה, תרבות וסיפורי חיים מרתקים, המעניקים מבט מעמיק על מקורותינו ועל האנשים שעיצבו את נוף חיינו. הצטרפו אלינו למסע בזמן ובמרחב, וגלו את סיפורו של אדם שהשאיר חותם ייחודי על ההיסטוריה הציונית. הספר זמין להורדה בחינם בפורמטים שונים לקריאה נוחה.

האדם הוא תבנית נוף מולדתו: הזיכרונות, הרשמים וההגיגים שלי שבכאן, מקורם במרחב של רחביה של ילדותי ונעוריי, שהתפרסה בין טחנת הרוח [בשעתי - מרוטת כנפים], לבין מנזר האבן שבעמק המצלבה. בין השאר העליתי כאן את רשמי אודות משפחתי במבט אנתרופולוגי-תרבותי, ובעיקר אודות סבי יצחק-יהודה כהן, יליד יוון שעלה ב-1890~ לירושלים העתיקה. בלעדיו שכונת רחביה, לצד מפעלים ציוניים חשובים אחרים, כחברת האשלג לחוף ים המלח, או חברת החשמל בנהריים, ועוד - לא היו קמים.מהיותי חוקרת-חברתית, חמולת כהן המאטרנלית שלי מצאה לנכון להטיל עלי את הכתיבה על סבא, שזכר תרומתו להגשמת הציונות הלך ודעך בעיני הציבור, אך לא כך הוא בעיני חוקרי ההיסטוריה של הישוב! ר' למשל את הערת הנ.ב. שבסוף האפילוג הנקרא כאן "בסוגריים", אודות מחקר עדכני מרתק עליו, שפורסם בדצמבר 2015. למעשה, השכחה קרתה בעיקר באשמתו-שלו, כי כל חייו היה נאמן לנורמות של קבוצתו האתנית, הס"ט, שאותן כפה גם על בניו ובנותיו הצברים: שלא להתפאר ולא לפרסם קיום מצוות של מתן בסתר וגמילות חסד מצידו. אך אנו, נכדיו - בין אם נותרנו בירושלים ובין אם התפרסנו בארץ וגם בעולם – מהיותנו דור שני לבניו הצברים, החלטנו לוותר על נורמות אלה של צניעות, כדי ליידע מחדש את הצבור הרחב ולשמר את זכרו וזכר מפעליו הציוניים. לחץ/י להורדת הספר בחינם עבור אייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב לחץ/י להורדת הספר בחינם עבור מכשירי קינדל לחץ/י להורדת הספר בחינם כקובץ PDF לקריאה במחשב כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא