שְׁנֵי יְמֵי זִכָּרוֹן סְמוּכִים כָּל שָׁנָה,לְטוֹבַת הַחִשּׁוּב הַכְּלָלִי כַּמָּה עוֹלֶה לָנוּ עִם מְדִינָה וְכַמָּה עוֹלֶה לָנוּ בְּלִי. הטור השירי השבועי של צור ארליך מוכר כיום כמעט לכל ישראלי. כמו הטור השביעי של נתן אלתרמן,שלכד את הרגעים הגדולים והרוח הגדולה של תקופת הקמת המדינה,מצליח המשורר ארליך מדי שבוע מאז 1998 לשקף את מציאות החיים הישראלית במדור פובליציסטי ההופך את אומנות החריזה למעשה אזרחי. לרגל הופעת הטור ה-1,000 בשבועון 'מקור ראשון' מוגשת לכם אסופה מובחרת של השירים שעמדו במבחן הזמן – שירים הנעים בין הסאטירי ללירי ובין הפולמוסי למרגש. לשוחרי העברית,לאוהבי הארץ ולכל מי שמכיר בנס של קיום "המדינה הזאת" ניתנת כאן הזדמנות למפגש דעתני מסעיר עם הרגעים והוויכוחים שעיצבו את ישראל בעשורים האחרונים. "כתיבת הטור היא לי כבר כמעט טבע שני: לשמוע את השירה שבחדשות,להתביית על החרוז החבוי בהוויי,להתפייט כמעשה של אזרחות טובה. לִצרוף את החוויה של הרבים בבית היוצר של החוויה הפרטית והצורה הפיוטית,ולהחזירם אל הרבים כמילים מודפסות שהן ראי עקום או ראי חלק,מחאה או מחמאה,זר אוהבים מנחם או זרע פורענות זועם,ותמיד מוזיקה". – צור ארליך

שְׁנֵי יְמֵי זִכָּרוֹן סְמוּכִים כָּל שָׁנָה, לְטוֹבַת הַחִשּׁוּב הַכְּלָלִי כַּמָּה עוֹלֶה לָנוּ עִם מְדִינָה וְכַמָּה עוֹלֶה לָנוּ בְּלִי. הטור השירי השבועי של צור ארליך מוכר כיום כמעט לכל ישראלי. כמו הטור השביעי של נתן אלתרמן, שלכד את הרגעים הגדולים והרוח הגדולה של תקופת הקמת המדינה, מצליח המשורר ארליך מדי שבוע מאז 1998 לשקף את מציאות החיים הישראלית במדור פובליציסטי ההופך את אומנות החריזה למעשה אזרחי. לרגל הופעת הטור ה-1,000 בשבועון 'מקור ראשון' מוגשת לכם אסופה מובחרת של השירים שעמדו במבחן הזמן – שירים הנעים בין הסאטירי ללירי ובין הפולמוסי למרגש. לשוחרי העברית, לאוהבי הארץ ולכל מי שמכיר בנס של קיום "המדינה הזאת" ניתנת כאן הזדמנות למפגש דעתני מסעיר עם הרגעים והוויכוחים שעיצבו את ישראל בעשורים האחרונים. "כתיבת הטור היא לי כבר כמעט טבע שני: לשמוע את השירה שבחדשות, להתביית על החרוז החבוי בהוויי, להתפייט כמעשה של אזרחות טובה. לִצרוף את החוויה של הרבים בבית היוצר של החוויה הפרטית והצורה הפיוטית, ולהחזירם אל הרבים כמילים מודפסות שהן ראי עקום או ראי חלק, מחאה או מחמאה, זר אוהבים מנחם או זרע פורענות זועם, ותמיד מוזיקה". – צור ארליך