אחת הסיבות לכך שהספר אנחנו, המשרתים. מעורר דיון. הוא בכך שנוגע בדיוק בנקודת המתח שבין אזרחות שווה לבין תחושת האחריות וההקרבה שחלקים מהציבור חווים על עצמם. אני טוען שהספר בעצם מעודד חלוקה חדשה בחברה הישראלית. לא ימין / שמאל, אלא: מי שנושא בנטל מול מי שלא. והבעיה, היא שזו חלוקה שיכולה להפוך מהר מאוד לתיוג חברתי. הוא יותר קרוב לקריאה להתעוררות חברתית מאשר ניתוח אקדמי מאוזן הספר מצליח להציף כאב אמיתי. אבל לא תמיד מצליח להכיל את כל המורכבות של מי שלא נמצא בתוך הסיפור שהוא מספר. גם אני ממשיך לעשות מילואים וחש שווה מול האחרים.🙏🏼🇮🇱
אנחנו, המשרתים
Von: עוז בן נון, עוז סימינובסקי
אנחנו, המשרתים
ישראל של השישה באוקטובר 2023 המדינה הייתה בדרך להתרסקות. ובכל זאת, איכשהו, כל מה שהחשבנו לשייכות ל"שישה באוקטובר", כל שנשבענו שלא יחזור – הקיטוב, העיוורון, ההפקרות – עדיין כאן. האם לא למדנו דבר? האם נידונו להידרדר שוב לשערי חורבן? עוז בן נון ו עוז סימינובסקי הם שני לוחמי מילואים שהשבעה באוקטובר את מסלול חייהם, הם נחושים שהם ישנה גם את מסלול חייה של מדינת ישראל. בשישה פרקים קצרים הם מאבחנים את מרכיבי ההתפרקות החברתית שהובילה לשבעה באוקטובר, וגם את התרופה לה; תרופה הטמונה בברית העמוקה שנכרתה בין כל מי ששמעו את הזכרת אחיהם באותו יום נורא, ואמרו "הנני". אלה האנשים שבכוחם לרפא את ישראל ולהצעיד אותה אל העתיד הגדול בתולדותיה. אלה אנחנו, המשרתים.
Helfen Sie uns, Ihre Vorlieben besser kennenzulernen, um passende Bücher zu empfehlen





















