תמונות יפואיות היא סדרת ספרים בהוצאת ספריית מעריב, על פי טור קבוע שכתב מנחם תלמי במוסף ״מעריב״. לטורים נלוו איורים של שמואל כץ. שמות הספרים: "תמונות יפואיות" (1979), "תמונות יפואיות: סיבוב שני" (1982), "יפו סבאבה: תמונות יפואיות: סיבוב שלישי" (1983). כל ספר מורכב מכ-20 סיפורים קצרים, לרוב בעלי פואנטה, הכתובים בסגנון דיבורי ועושים שימוש עתיר בסלנג ובז'רגון העברייני של "ג'מעת יפו". מסופר בהם על חייהם ומקומות הבילוי שבהם היו "הג'מעה" נוהגים לשבת, לאכול, לשתות, לדבר ולהשקיף על בחורות, ביניהם "הקפה של היווני", "המדרכה של ג'מילי", מסעדת הדגים של עזרא ועוד. כמעט לכל דמות ישנו כינוי – "הקפיץ", "הטורקי", "הדוחף", "הזורק החוצה", וכדומה. שמות דמויות נוספות הם סלומון הגדול, חזוקה, חצ'ורה הזקנה, שלמה הרומני, שמעון הסורי ארמנדו היפה ועוד. הסיפורים עוסקים בהווי החיים ה"תחתיים" ביפו, בעיקר של גברים אשר לדידם פשיעה וישיבה בכלא אינם חריגים למציאות. בספר ניתן למצוא שלל ביטויים ודימויים רבים. מנחם תלמי (2018 – 1926) נולד בתל אביב, אך אהב גם את יפו. בילדותו, כשזו היתה עוד עיר ערבית, היה מטייל בה לעיתים כשידו ביד אביו שומע את סיפורי עברה, נושם לקרבו את ריחותיה החריפים, שאונה המזרח-תיכוני וצבעיה העזים. כשחדלה יפו להיות עיר ערבית הוסיף המחבר לשוטט ברחובותיה וסימטאותיה, כשהוא מחפש את המראות שזכר ואת קולות האנוש שעדיין הצטלצלו באוזניו. הם לא היו עוד ואז החל מאזין לקולות חדשים שבקעו משולי חייה של העיר, החל קולט סיפורים שלא נתפרסמו בשום ספר זכרונות יפואי, ורושם אותם בלשון המספרים במדורו שבעיתון ״מעריב״.

תמונות יפואיות היא סדרת ספרים בהוצאת ספריית מעריב, על פי טור קבוע שכתב מנחם תלמי במוסף ״מעריב״. לטורים נלוו איורים של שמואל כץ. שמות הספרים: "תמונות יפואיות" (1979), "תמונות יפואיות: סיבוב שני" (1982), "יפו סבאבה: תמונות יפואיות: סיבוב שלישי" (1983). כל ספר מורכב מכ-20 סיפורים קצרים, לרוב בעלי פואנטה, הכתובים בסגנון דיבורי ועושים שימוש עתיר בסלנג ובז'רגון העברייני של "ג'מעת יפו". מסופר בהם על חייהם ומקומות הבילוי שבהם היו "הג'מעה" נוהגים לשבת, לאכול, לשתות, לדבר ולהשקיף על בחורות, ביניהם "הקפה של היווני", "המדרכה של ג'מילי", מסעדת הדגים של עזרא ועוד. כמעט לכל דמות ישנו כינוי – "הקפיץ", "הטורקי", "הדוחף", "הזורק החוצה", וכדומה. שמות דמויות נוספות הם סלומון הגדול, חזוקה, חצ'ורה הזקנה, שלמה הרומני, שמעון הסורי ארמנדו היפה ועוד. הסיפורים עוסקים בהווי החיים ה"תחתיים" ביפו, בעיקר של גברים אשר לדידם פשיעה וישיבה בכלא אינם חריגים למציאות. בספר ניתן למצוא שלל ביטויים ודימויים רבים. מנחם תלמי (2018 – 1926) נולד בתל אביב, אך אהב גם את יפו. בילדותו, כשזו היתה עוד עיר ערבית, היה מטייל בה לעיתים כשידו ביד אביו שומע את סיפורי עברה, נושם לקרבו את ריחותיה החריפים, שאונה המזרח-תיכוני וצבעיה העזים. כשחדלה יפו להיות עיר ערבית הוסיף המחבר לשוטט ברחובותיה וסימטאותיה, כשהוא מחפש את המראות שזכר ואת קולות האנוש שעדיין הצטלצלו באוזניו. הם לא היו עוד ואז החל מאזין לקולות חדשים שבקעו משולי חייה של העיר, החל קולט סיפורים שלא נתפרסמו בשום ספר זכרונות יפואי, ורושם אותם בלשון המספרים במדורו שבעיתון ״מעריב״.