ימי העלייה הגדולה לאחר קום המדינה ומלחמת השחרור. שערי המדינה נפתחים למאות אלפי עולים מכל הגלויות המגיעים באוניות ובמטוסים.המחנות והמעברות מתמלאים עד אפס מקום. דוחק, צפיפות, תת־תזונה ומחלות באוהלים ובבדונים. ובארץ – מחסור בכוחות רפואיים, באחיות, באנשי מינהל ובמקומות אשפוז.אנשי השירות הרפואי לעולה ואנשי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית נאבקים בכל אלה ובוראים יש מאין במסירות רבה, מרחיבים את השירות, מגדילים את העזרה – ויכולים.על כל אלה מסופר בדפים אלה.*ד"ר אברהם שטרנברג נולד בפשמישל שבגליציה למשפחה מסורתית וציונית. מצעירותו היה חניך תנועת "גורדוניה", סיים את חוק לימודיו ברפואה באוניברסיטה הצ'כית של פראג. אחרי כן עבר לעבודה בתנועה בהנהגה הראשית ועבר לאורכה ולרוחבה של פולין, בסניפים, במחנות ובהכשרות של התנועה.עם עלייתו ב־1938 הצטרף לקבוצת "מעלה החמישה", יישוב "חומה ומגדל" יחידי בהרי ירושלים. עבד בהכשרת קרקע ובשמירה. התגייס לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה ושירת בחיל הרפואה. עזר בעלייה ב' של ילדים מסוריה ומעיראק. לאחר השחרור מן הצבא הבריטי עסק בענייני אשפוז מטעם קופת חולים. שירת במלחמת השחרור בסביבות ירושלים ובמטה חיל הרפואה של צה"ל. מ־1949 עד 1953 ניהל את השירות הרפואי לעולה בימי העלייה הגדולה. עם סיום עבודתו זו החל בהשתלמות ברנטגנולוגיה בתל־השומר. מתחילת שנות השישים מנהל מחלקת רנטגן באחד מבתי החולים הממשלתיים.