40 שנה ניקרה בו אותה שאלה. איך קרה שפלוגה של "פרים צעירים", ששה אלי קרב, עלתה דאיוש על יעד חי"ר רווי נ"ט, מבלי לדעת על מה היא עולה, מבלי שיש לה את ציוד הלחימה הבסיסי, מבלי לדעת שלפני פחות משעה עלו כוחות אחרים על אותו יעד ונדפקו. תוך דקות המ"פ נוטרל, הסמ"פ וצוותו חוסלו, והיתר ירדו עם זנב בין הרגליים. עודד מגידו, מחבר הספר, היה מפקדה של פלוגה מ', גדוד הטנקים 257, אוגדה 143, בפיקודו של אריאל שרון, הגזרה המרכזית של תעלת סואץ. ב־8 באוקטובר 1973. קצת אחרי השעה 17:00, עם אור אחרון, פלוגה מ' עלתה על "חמוטל". במהלך המלחמה תקף צה"ל 9 פעמים את המערך המצרי שהתמקם על שתי הדיונות המסומנות במפת הקוד סיריוס כ"חמוטל- מכשיר". כל ההתקפות נהדפו. 61 חיילי צה"ל נפלו, קרוב ל־100 לוחמים נפצעו, 6 נפלו בשבי. אין תקדים בתולדות מלחמות ישראל למערך אויב שצה"ל תקף 9 פעמים ובכל הפעמים נהדף. מגידו מטפל בכאב שהותירה המלחמה באמצעות תחקיר מקיף: הוא חוזר לזירת הקרבות ומשחזר אותם לפרטיהם. הוא נעזר בספרות מחקר ובספרי זיכרונות, בתצלומי אוויר, בהקלטות רשתות הקשר, בדוחות ותחקירי יחידות, ובדוחות אית"ן – יחידת איתור הנעדרים. הוא מביא מעברה השני של הדיונה קטעים מספרי זיכרונות של קצינים מצרים שהשתתפו בקרבות. "התוצאה של החריש העמוק במקורות היא עבודה... מיוחדת במינה, לא רק בתכניה אלא גם בדרך הצגתה... החלק השלישי של הספר הוא שעושה אותו לחיבור היסטורי ייחודי. הוא עוסק בבניית כוחות היבשה של צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים... שהתאימו למלחמה שהיתה... בלי להבין שהמלחמה הבאה תהיה שונה... אמונה יהירה בטנק הכול־יכול, תלות לא מבוססת בסיוע אווירי וזלזול באויב... גרמו לצה"ל להיות לא מוכן ולא כשיר למלחמה. ...התוצאה התבטאה באובדן עשתונות בפיקוד הבכיר והבינוני, שהביא להחלטות חפוזות ושגויות שעלו בדם... בהתקפות חוזרות ונשנות שאף אחת מהן לא השיגה את מטרתה, ורובן הסתיימו באובדן כלים, בחללים, בשבויים ובנעדרים". סא"ל (דימ') פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר עודד מגידו נולד בתל אביב ב־1949. לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה והיה מ"פ טנקים בקו התעלה עד לשחרורו מהצבא ב־1972. ב־6 באוקטובר 1973 נקרא לפקד על פלוגת טנקים במילואים בחזית התעלה, בחטיבה 421, אוגדת אריאל שרון. הוא נפצע בקרב ב"חמוטל" ב־8 באוקטובר, חזר ללחימה שלושה ימים אחר כך והשתתף בקרב השריון בשריון הגדול ב־14 באוקטובר, בגרירת גשר הגלילים במבצע הצליחה ובקרבות ממערב לתעלה. ב־1974 חתם קבע ושירת שנה בסיני כסמג"ד טנקים, וב־1983-1975 היה מג"ד טנקים במילואים. מגידו הוא ממייסדי היישוב נטף בהרי ירושלים וניהל חברות יזמיות העוסקות בבנייה למגורים ביישובים כפריים וחקלאיים. בוגר לימודי תואר שני בהיסטוריה כללית ובמנהל עסקים. בשנים האחרונות הוא עוסק במחקר הקרבות בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים.

40 שנה ניקרה בו אותה שאלה. איך קרה שפלוגה של "פרים צעירים", ששה אלי קרב, עלתה דאיוש על יעד חי"ר רווי נ"ט, מבלי לדעת על מה היא עולה, מבלי שיש לה את ציוד הלחימה הבסיסי, מבלי לדעת שלפני פחות משעה עלו כוחות אחרים על אותו יעד ונדפקו. תוך דקות המ"פ נוטרל, הסמ"פ וצוותו חוסלו, והיתר ירדו עם זנב בין הרגליים. עודד מגידו, מחבר הספר, היה מפקדה של פלוגה מ', גדוד הטנקים 257, אוגדה 143, בפיקודו של אריאל שרון, הגזרה המרכזית של תעלת סואץ. ב־8 באוקטובר 1973. קצת אחרי השעה 17:00, עם אור אחרון, פלוגה מ' עלתה על "חמוטל". במהלך המלחמה תקף צה"ל 9 פעמים את המערך המצרי שהתמקם על שתי הדיונות המסומנות במפת הקוד סיריוס כ"חמוטל- מכשיר". כל ההתקפות נהדפו. 61 חיילי צה"ל נפלו, קרוב ל־100 לוחמים נפצעו, 6 נפלו בשבי. אין תקדים בתולדות מלחמות ישראל למערך אויב שצה"ל תקף 9 פעמים ובכל הפעמים נהדף. מגידו מטפל בכאב שהותירה המלחמה באמצעות תחקיר מקיף: הוא חוזר לזירת הקרבות ומשחזר אותם לפרטיהם. הוא נעזר בספרות מחקר ובספרי זיכרונות, בתצלומי אוויר, בהקלטות רשתות הקשר, בדוחות ותחקירי יחידות, ובדוחות אית"ן – יחידת איתור הנעדרים. הוא מביא מעברה השני של הדיונה קטעים מספרי זיכרונות של קצינים מצרים שהשתתפו בקרבות. "התוצאה של החריש העמוק במקורות היא עבודה... מיוחדת במינה, לא רק בתכניה אלא גם בדרך הצגתה... החלק השלישי של הספר הוא שעושה אותו לחיבור היסטורי ייחודי. הוא עוסק בבניית כוחות היבשה של צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים... שהתאימו למלחמה שהיתה... בלי להבין שהמלחמה הבאה תהיה שונה... אמונה יהירה בטנק הכול־יכול, תלות לא מבוססת בסיוע אווירי וזלזול באויב... גרמו לצה"ל להיות לא מוכן ולא כשיר למלחמה. ...התוצאה התבטאה באובדן עשתונות בפיקוד הבכיר והבינוני, שהביא להחלטות חפוזות ושגויות שעלו בדם... בהתקפות חוזרות ונשנות שאף אחת מהן לא השיגה את מטרתה, ורובן הסתיימו באובדן כלים, בחללים, בשבויים ובנעדרים". סא"ל (דימ') פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר עודד מגידו נולד בתל אביב ב־1949. לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה והיה מ"פ טנקים בקו התעלה עד לשחרורו מהצבא ב־1972. ב־6 באוקטובר 1973 נקרא לפקד על פלוגת טנקים במילואים בחזית התעלה, בחטיבה 421, אוגדת אריאל שרון. הוא נפצע בקרב ב"חמוטל" ב־8 באוקטובר, חזר ללחימה שלושה ימים אחר כך והשתתף בקרב השריון בשריון הגדול ב־14 באוקטובר, בגרירת גשר הגלילים במבצע הצליחה ובקרבות ממערב לתעלה. ב־1974 חתם קבע ושירת שנה בסיני כסמג"ד טנקים, וב־1983-1975 היה מג"ד טנקים במילואים. מגידו הוא ממייסדי היישוב נטף בהרי ירושלים וניהל חברות יזמיות העוסקות בבנייה למגורים ביישובים כפריים וחקלאיים. בוגר לימודי תואר שני בהיסטוריה כללית ובמנהל עסקים. בשנים האחרונות הוא עוסק במחקר הקרבות בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים.