מדוע הישראלים מתקשים לעשות שלום עם שכניהם? כיצד סכסוך הנמשך מעל למאה שנה ומלווה במלחמות אין־ספור אינו בא על פתרונו? על שאלות אלה, הרלוונטיות מתמיד, מנסה לענות פרופ' אורי בן־אליעזר, כשהוא מעלה שני מכשולים לשלום המלווים את החברה הישראלית מאז ראשית המאה העשרים ועד ימינו אלה: האחד קשור באופייה של הלאומיות הישראלית, המבוססת על זיקה ובעלות על טריטוריה בשל "זכויות היסטוריות", ומתקשה להתחלק בבעלות זו עם "האחרים". השני קשור לנטייה שהשתרשה בחברה הישראלית ולפיה לסכסוך בין ישראל לשכניה אין כל פתרון זולת הפתרון הצבאי. בן אליעזר מתחקה אחר התהליכים שהביאו להפיכתה של "לאומיות מיליטריסטית" לאחד הגורמים המרכזיים שהביאו על ישראל את מלחמותיה השונות מימי ראשית הציונות ועד ימינו אלה. למול הלאומיות המיליטריסטית, בן־אליעזר מראה כיצד לאורך כל הדרך קמו כוחות חברתיים שונים שהאמינו כי האפשרות לשלום אינה תלויה בהכרח "בצד השני" אלא בישראל. אלא שמאמציהם לשלום סוכלו כמעט תמיד דווקא בידי הישראלים עצמם. מלחמה במקום שלום הוא קריאת חובה לכל מי שמתעניינים במקורות החברתיים והתרבותיים המלווים את הסכסוך הישראלי־ערבי והמערימים קשיים על פתרונו, לכל מי שחרדים מפני הנטייה הישראלית לפתור בעיות מדיניות בדרך של אלימות ומלחמה, ודואבים את היעדרה של חשיבה אזרחית המושתתת על עיקרון של שלום על בסיס פשרה בין העמים. פרופ׳ אורי בן־אליעזר הוא ראש החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. ספריו בעברית: 'דרך הכוונת' ו'מלחמותיה החדשות של ישראל'.