סולם גנבים של ליאור אנגלמן מתחיל כסיפור על פשע, משפחה וגורל - אבל מהר מאוד מתגל כסיפור הרבה יותר עמוק על האפשרות להשתחרר ממה שנדמה שכבר נכתב בשבילך. הספר מצליח להחזיק מתח ועלילה סוחפת, אבל הכוח האמיתי שלו נמצא דווקא בשאלות שהוא מעלה: עד כמה אדם יכול באמת לבחור חיים אחרים? מה נשאר בנו מהבית שממנו באנו? והאם אהבה, חינוך ואמונה באדם יכולים לנצח פחד, דפוסים ישנים ומשפחה שמושכת אותך בחזרה למטה? אנגלמן כותב ברגישות גדולה על אנשים שקל היה להפוך לקריקטורות - עבריינים, אנשי חינוך, נערים בסיכון, בני משפחה פצועים - אבל במקום לשפוט אותם מבחוץ, הוא נותן להם נפח, כאב, סיבות וסתירות. וזה מה שהופך את הספר למעניין כל כך. הוא לא רק שואל מי אשם אלא מה גורם לאדם ליפול ומה בכל זאת יכול לעזור לו לטפס. לסיכום ״סולם גנבים״ הוא רומן חכם אנושי וסוחף על משפחה, בחירה, תיקון, ועל הסולמות שאנחנו מנסים לבנות לעצמנו גם כשנדמה שכל החבלים כבר נקרעו.

אתה מסכים איתי או כן״!?- זה רק ציטוט אחד מהספר״סולם גנבים״ שכתב ליאור אנגלמן. אני מסמנת פיסקאות בספרים(״ככה רואים שקראתם״ לימדה אותנו גברת אורינובסקי בגימנסיה!) ומעתיקה ציטוטים קצרים . בספר הזה היתה לי בעיה! כמעט בכל עמוד ולרוב ביותר מפיסקה אחת יש חידודי לשון וצירופי מילים. אז מה עושים? לא מצטטים אלא פשוט ממליצים- קיראו את הספר הזה😊 בגדול מסופר על יודה, לא יהודה אלא יודה, הבן הצעיר במשפחת טייב. משפחת פשע בשכונה קשה. לאסי, ראש השבט יש תוכנית עבור כל אחד. לאמא של אסי יש תוכנית משלה עבור יודה והיא תעשה הכל כדי לממש אותה ולסלול ליודה חיים הגונים וטובים. התהפוכות בספר ריתקו אותי, בכל פעם בה חשבתי שאני יודעת מה יקרה, טעיתי😜אבל ההנאה האמיתית היא העברית במלוא הדרה שמספרת מציאות קשה עם הומור ושנינות. אני מתכוונת לקרא גם את הספרים האחרים של אנגלמן ומאד מקווה שהם טובים לפחות כמו סולם גנבים, רף גבוה אבל מאמינה שיש למה לצפות😊

אתחיל מהסוף: חבל על הסקירה. פשוט רוצו לקרוא. תזדהו, תחייכו, תקוו, תנגבו דמעה, תנשמו (חשוב להזכיר), וחוזר חלילה. ובכל זאת על קצה המזלג: להיות טייב בשכונת התקווה – זה מחייב. בעיקר מחייב להיות קשוח. לא קשוח של אשכנזים; קשוח באמת. אחרת משפחת סממה תשתלט על הפרוטקשן והעסקים. ומחייב לשמור על המשפחה. אלא אם כן הם יוצאים מהקווים הנכונים. ומחייב לזכור את המסורת של הרבנים הראשיים טייב מג׳רבה, ואת בית הכנסת. לא פשוט. ועוד פחות פשוט לנסות להיות אחרת. מה זה אומר עליך? על הקשר עם המשפחה? מה קורה כשנכשלים? מה קורה כשמצליחים? איך אחרים תופסים אותך? אנגלמן מלווה את הדילמות האלה דרך דמותו של יודה לבית טייב. הצעיר במשפחה שנותרה ללא אב. כמו אחיו גם הוא מוסלל, אבל בניגוד אליהם, הוא מוסלל לעולם מקביל למחצה. אל הידע והלימודים (אחרי הכל, מישהו צריך לייצג את המשפחה בבתי המשפט). והלבטים שמלווים אותו אינם פשוטים. את התשובות הוא ימצא (או שלא) בעזרת מורה למתמטיקה, בהבנה שהוא יפתח בעצמו, ובהמשך גם בעזרת דמויות נוספות שיצטרפו לעולמו. בהצלחות ובטרגדיות. והסיפור לא מסתפק רק בדמותו המתפתחת של יודה. אנגלמן עובר מדי פעם לנקודות מבט נוספות. מדגיש את המובן מאליו שתמיד נשכח: (כמעט) כולם אנושיים. כמעט כולם אוהבים ורוצים; לא רק קשוחים ופוגעים. הוא משרטט את כוחה של משפחה וקרבה. לטוב, לרע ולטוב. את הפערים שיש בכל אחד מאיתנו. הכתיבה של אנגלמן מהודקת ומושכת כאחד. כמעט ואין מילים מיותרות בכל 399 העמודים, כולל ההפתעה מתוקת הלב שבסוף. נאמן ל Show, don’t tell, החוויה נגזרת ממה שהדמויות עושות ועוברות. וחוץ מנקודה אחת שבה הדמות משתנה בהקשר אמוני באופן קל מדי, שאר הספר – גם הנקודות הפחות יומיומיות שבו – אמין ומשכנע לחלוטין. ובכתיבה המהודקת הזו אנגלמן נעזר בלא מעט הומור רך; בדיוק במידה שנדרשת כדי להפוך את הקשיים לנסבלים. גם עבור הדמויות וגם עבור הקוראים. אבל לא כל מצב מאפשר הנחת הומור שכזו, ואנגלמן יודע מתי לעצור, להוריד מעט את ההגנות ולהניח למצוקה ולקושי גישה ישירה יותר אל לב הקוראים. לטעמי במינון מדויק. סביר שגם לעורכת (נועה מנהיים) יש יד בדבר. וגם הכריכה יפהפייה. אחרי שסיימתי לא הצלחתי להמשיך הלאה אל הספר הבא. אפילו שזו היתה שבת של קיץ, ושאחרי הצהריים לא נגמרים. ומבחינתי זה סימן מובהק לספר נפלא.

ספר טוב עולם - עולם המציאות אבל נחשפים סביבות שלא תמיד מוכרות לכולם. אבל לא יכולה להגיד שהצלחתי להחזיק תמונה בראש של העולם במהלך הספר דמויות - דמויות משמעותיות שמצד אחד עוברות תהליך מצד שני הוא קורה פתאום לא הרגשתי שאני מצליחה לעקוב אחרי ההתפתחות, זה כאילו המעבר הוא מיום אחד למשנהו. כמו כן הדמויות מתפתחות לסטריאוטיפ כמעט מושלם וזה לא מסתדר לי עם המציאות (אנשים שעברו ילדות קשה, צריכים עזרה, צועקים לפעמים וכו'...) זרימה - הספר זורם סבבה, יש קטעים יותר איטיים ויש יותר מהירים. עלילה - קצת קלישאתית - הגיבור שמצליח לצאת מהעולם שגדל בו ומצליח להציל עוד אנשים... הסוף מרתק כי הוא שובר את כל הקלישאות ומציב דילמות מוסריות אמיתיות הפתרון יצירתי במיוחד. סהכ ספר טוב, נהנתי לקרא, היה מבאס לי שחלק מהסוף נשאר פתוח...