הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית בסיסית,לפיה האדם הוא היוצר עולמות בהכרתו. הספר מציג תיאוריה מקיפה בארבע מסות: על התפיסה,על הזיכרון,על השינה ועל החלום. משה מנשהוף יוצר בספר שפה ייחודית משלו כדי להסביר סוגיות שונות בתחום ההכרה האנושית. שפה זו פשוטה ומובנת,אם כי הושקעו מאמצים לא מבוטלים בתהליך יצירתה היסודי,ובכל אות ומילה שלה. שפה זו נועדה להסביר את תופעות התפיסה השונות ואת הסוגיות הפילוסופיות הקשורות אליהם. אחד העקרונות המנחים השזורים כחוט השני במסות השונות הוא התפקוד – אנו חווים,זוכרים,ישנים וחולמים באופן שמתאים לתפקוד שלנו ומשרת אותו. למרות גישתו הפשוטה והנגישה של הספר לכל אדם,הוא מיטיב לרדת לעומקים של נבכי ההכרה האנושית. מנשהוף למד פילוסופיה כללית ויהודית באוניברסיטה העברית בירושלים,והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב. ללימודי התואר השלישי חזר לפילוסופיה,והתכוון להגיש כעבודת דוקטורט את התיאוריה שלו על אודות התפיסה והזיכרון. אולם,זו לא הוגשה לבסוף. עם זאת,במשך השנים שלאחר מכן הרחיב מנשהוף את החיבור ושכלל אותו,והתוצאות מובאות בספר זה. בשנות כתיבת תיאוריה פילוסופית זו,כתב מנשהוף גם ספרים אחדים,בעיקר בסוגת המדע הבדיוני,שבהם הביא לביטוי לא מעט מהרעיונות שבספר זה.

הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית בסיסית, לפיה האדם הוא היוצר עולמות בהכרתו. הספר מציג תיאוריה מקיפה בארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום. משה מנשהוף יוצר בספר שפה ייחודית משלו כדי להסביר סוגיות שונות בתחום ההכרה האנושית. שפה זו פשוטה ומובנת, אם כי הושקעו מאמצים לא מבוטלים בתהליך יצירתה היסודי, ובכל אות ומילה שלה. שפה זו נועדה להסביר את תופעות התפיסה השונות ואת הסוגיות הפילוסופיות הקשורות אליהם. אחד העקרונות המנחים השזורים כחוט השני במסות השונות הוא התפקוד – אנו חווים, זוכרים, ישנים וחולמים באופן שמתאים לתפקוד שלנו ומשרת אותו. למרות גישתו הפשוטה והנגישה של הספר לכל אדם, הוא מיטיב לרדת לעומקים של נבכי ההכרה האנושית. מנשהוף למד פילוסופיה כללית ויהודית באוניברסיטה העברית בירושלים, והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב. ללימודי התואר השלישי חזר לפילוסופיה, והתכוון להגיש כעבודת דוקטורט את התיאוריה שלו על אודות התפיסה והזיכרון. אולם, זו לא הוגשה לבסוף. עם זאת, במשך השנים שלאחר מכן הרחיב מנשהוף את החיבור ושכלל אותו, והתוצאות מובאות בספר זה. בשנות כתיבת תיאוריה פילוסופית זו, כתב מנשהוף גם ספרים אחדים, בעיקר בסוגת המדע הבדיוני, שבהם הביא לביטוי לא מעט מהרעיונות שבספר זה. הספרים בסוגת המדע הבדיוני הם: "אופוריה" (1994), "הכפיל הווירטואלי" (2010), "האחרים" (2014). ספרים נוספים שחיבר מנשהוף הם: "עמוס – גואל הגורל" (2012), רומן פילוסופי-פסיכולוגי, ו"סיפור המטמון באי ודאות" (2012), סיפור פילוסופי בחרוזים. כמו כן תרגם וערך את "שירת רוּמי, תרגום שירים מהמַתְ'נַווי ופרקים בהגותו של ג'לאל אל-דין רוּמי" (2013).