ספר חנוך א׳ (החבשי) נחשב לספר שעורכי המסורה השאירו מחוץ לתנ״ך. כאשר הספר התגלה בין מגילות מדבר יהודה יחד עם מאות מגילות התנ"ך, מגילות סדרי בית המקדש, מחלקות כהנים ומועדים - כולם נאמנים לאלהי ישראל, התבטלה ההנחה הידועה שספר חנוך נכתב על ידי סופר אנונימי בימי בית שני. עם ההבנה שחנוך בן ירד הוא שכתב את ספרו, פנינו ללמוד ולחקור אותו בדרך הנאמנה לכתוב בתנ״ך. ואכן, מי שנאמן לכתוב ולא הטהו יצר לבו ממסילת היושר, יראה שהספר טהור בכל ענייניו: עלילתו תואמת את עדות התורה, מצוותיו טהורות וזהות למצוות התורה, נבואותיו בבואה לנבואות נביאינו, ולוח השנה בן 364 ימים המובא בו, הוא הלוח ששמרו כהנינו. בחקירת ספר חנוך ב׳ (הסלאבי) שלא התגלה בין המגילות, התגלו פסקאות שלמות הלקוחות מספר חנוך א׳, גילוי שהביא לאפשרות שייתכן מדובר בספר אחד שנתפצלה דרכו. ואכן, נדהמנו לגלות ששילוב שני הספרים מתאר ציר התרחשות אחד, תואם לציר התנ״ך. והנה, בפעם הראשונה מאז העלמתו מכתבי ישראל, מוצג לפניכם נוסחו השלם של ספר חנוך: איחוד של ספר חנוך א' (החבשי) וספר חנוך ב' (הסלאבי) לכדי יצירה אחת שלמה, בהירה וערוכה בקפידה (אם כי ניתן גם לקרוא את ספר חנוך א׳ וספר חנוך ב׳ בנפרד זה מזה, בעזרת הסימונים שנתנו לצורך כך). הנוסח הזה, על באוריו ומחקריו, פורץ את גבולות מחקרי העבר ומציב רף חדש להבנה של כתבי חנוך, אשר לא תשאיר ספק בלב הקורא באשר להיותו כתב אמת, כי משפטי הספר הזה ומחקריו הם כפי חקות השכל הישר הנטוע בכולנו, והמחקרים כולם הולכים עם השכל על מישור אחד, נעזרים מהתנ״ך וממגילות שגנזו כהנינו. בחרנו בתרגומו של אברהם כהנא הקרוב ללשון הקודש כבסיס לנוסחנו, ונעזרנו במגילות ספר חנוך שלא היו זמינות למתרגמי העבר. מחנוך א׳ הסרנו כפילויות ושילבנו בו את פרקי חנוך ב׳ תוך שמירה קפדנית על הרצף הסיפורי ועל קולו הייחודי של חנוך. בחלק המחקרי של הספר הבאנו את עיקרי הממצאים: סיכומי מחקרי הנוסח המאוחד על ספרי חנוך א׳ ו-ב׳ בספרות ההלכה על ספר הענקים שנמצא עם מגילות חנוך גילוי בלעדי לגדר פרץ - זיהוי גנזך בית המקדש פרק על לוח השנה המקראי, המשתקף בכל מגילות המועדים גֹּדר פֶרֶץ - אתר לימודי תנ״ך ומגילות בנאמנות ללשון הקודש.