אז אני גע גע. גע שם פרטי וגע שם משפחה. קוראים לי גם – נעמה איתן, שזה חיבור של שמות שתי הדמויות המרכזיות בספר. ‘הרפתקאות גע גע בדרכים’ נכתב מתוך שברון לב, אבל לא שברון רגיל אלא כזה מעצמי ומול עצמי והסביבה וכן, גם שברון של לב שאיבד שארית כול תום.
מעולם לא חשבתי להוציא לאור כתב יד ועוד להתאהב בו בכזו עוצמה ולעבור את כול זה – סמויה.
מי שקורא את גע גע כבר ימצא בתוכו את כול מה שיש לגלות עלי – הוא שקוף ומספר אותי באותנטיות מוחלטת.
‘הרפתקאות גע גע בדרכים’ הוא ספר הביכורים שלי – סיפור אמיתי שנכתב כולו מתוך הפרספקטיבה שליי.
גע גע הוא האלטר אגו שלי.
אחד הספרים שהיו האהובים עלי ביותר הוא -שירת הסירנה – עירית לינור. קראתי אותו בתור נערה שחוותה את מלחמת המפרץ ואת הווית התקופה ההיא, סוג של תקופה שכנראה אנחנו תמיד חיים בצילה…הוא דיבר על תל אביב של פעם ומערכות יחסים ומלחמה וכתיבה. ההתמודדות שלה בין הגבר שהיא אוהבת לאזעקות כנראה נישרש בי כי גם גע גע נכתב תחת מלחמה שלא רואים את סופה…
מאז שעירית לינור משתפת את דעותיה הפסקתי לקרוא אותה ולעולם לא אשוב עוד, אבל עדיין יש לי מקום מיוחד לספר הספציפי הזה שלה.
כתבתי שני ספרים, השני ממש לקראת בקיעה והם ממשיכים אחד את השני עם אותם הדמויות. הדמות של – נעמה – היא היחידה שממש אפשר לחשוב על לקחת ממנה השראה והיא באמת כזו- חזקה, נחושה ועם כול מה שעברה בדרך הלב שלה עדיין פתוח.
ממש בקרוב יוצא ספר ההמשך – הרפתקאות גע גע בדרכים – הש”ב והסממ”מ – יש למה לצפות!
הביקורת הכי זכורה לי הגיעה בין לבין ההבנה שלי שלא כולם יאהבו אותו ולא משנה כמה או מי אוהב אותי ואז היא עלתה ובכמה מילים היא החזירה לי את האמונה בגע גע ובדרך שלי.
מבקרת הספרים כתבה: “אני ממליצה בחום לקרוא ולהבין את תובנות החיים באופן קצת משונה ומנקודת מבט אחרת. הזדהתי עם הגיבורה שלדעתי מגיע לה להנות מהחיים על פי דרכה” .
ובזאת היא חיממה לי את הלב ופתחה אותי להבנה שגע גע הוא רק ללב מאוד מיוחד.
לקח לי זמן להבין ולקבל שזהו לא ואיננו ספר לגברים, (זה כבר למאמר בפני עצמו) וכמובן שלמרות שעל הכריכה מופיע ברווז ובשם הספר מופיעה המילה ‘הרפתקאות’ זהו אינו ספר ילדים! הפוך מזה לחלוטין! הספר מיועד ומומלץ לנשים אמיצות וחזקות שכבר עברו כברת דרך בחיים וזה משייך לגע גע קהל יעד ייחודי מאוד משלו.
וכמובן כל ביקורת שמתחילה ב – “בלעתי אותו בשלוק”… או “לא יכלתי להפסיק לקרוא”… ואז אני מרגישה שאני את שלי עשיתי גם אם נגעתי ב (עוד) לב אחד.
סופרת זה משהו שפתאום קרה לי, או שנועדתי עבורו ופשוט התעכבתי עד שהוא הגיע. וכמו שכשילד נולד וכול מה שהיה לפניו כבר קיבל משמעות אחרת אז כך גם כאן. לפני גע גע הייתי פרוייקטורית בתעשיה אחרת והיום אחרי כתיבה של שני ספרים אני ממשיכה קדימה בדרכי להיות מול”ית ורואה את עצמי נשארת ומתפתחת בתעשיה הזו. אני בדיוק במקום שחיכה לי שאגיע.
הייתי כמובןןןןןןן מאושרת ושמחה לשבת עם פאולו קואלו ולדבר איתו על העולם
על הסינרגיה שקיימת בכל, על השקפת החיים, הבריאה הפנימית, האנלוגיות המופלאות שלו, הדרך, הכתיבה וגם לספר לו על גע גע.
להפתעתי המאוד גדולה אני צופה שעולם הספרים יעבור התפתחות מכול הבחינות וימשיך להתעורר.
יש ניחוח של חדשנות וסוג אחר של סיפורת כחלק מהמקום של התחושה של החיים החד פעמיים שאנחנו עוברים כאן, הסיפורים מתעצמים ואם פעם להיות סופר היה הרצון להשאיר חותם, היום הרצון הוא להוציא ולכתוב את האמת שלנו ולחלוק עם העולם את האותנטיות ואת מה שגועש בתוכנו. אני צופה דור חדש שמעריך את המילה הכתובה.
