חמוטל
4אני מתה על ליאן מוריארטי. הספרים שלה יושבים אצלי בדיוק בנקודה שבין רציני וכבד לקליל ומטופש. כלומר, הספרים שלה הם ממש לא עלבון לאינטליגנציה אבל הם ממש מתאימים כשאין לי כוח למשהו ספרותי מאוד או קשה מדי לעיכול. פרקי "סיפור האהבה של המהפנטת" מגוללים שני סיפורים – סיפור אחד, המסופר בידי מספר כל יודע, הוא סיפורה של אלן, שפוגשת ומתאהבת באלמן מקסים בשם פטריק ותוך זמן קצר מגלה שיש לו סוד לא פשוט: האקסית שלו הפכה לסטוקרית שמאמללת את חייו. הסיפור השני הוא סיפורה של הסטוקרית עצמה – ססקיה – המועבר בגוף ראשון, בחירה מאוד לא מובנת מאליה, שמוסיפה הרבה מורכבות ועניין לספר, כי הקוראים מוצאים את עצמם מבינים אותה ואף מזדהים איתה, גם כשהיא עושה מעשים די מטורללים. וכך יוצא שסיפור האהבה של המהפנטת – אלן – הוא במידה לא פחותה גם סיפורה של ססקיה, שאינה מסוגלת להרפות מהגבר שהיא אוהבת, גם כשהיא מבינה את המשמעות ואת החומרה של מעשיה.
