״יש לי עכשיו חשק רב לכתוב ולכתוב, אני מנסה להיזכר במשהו חדש שלא כתבתי לך עדיין אך אינני יכול להיזכר. כנראה שכתבתי לך הכל. לחזור על דבר אחד פעמיים אין טעם. רק דבר אחד מוכן אני לחזור בכל מכתב והוא: שאני אוהב אותך בכל ליבי, ואני מחכה בקוצר רוח ליום נישואינו. כל תפילתי עתה היא שיום זה יבוא במהרה, הגם את כך?״ יהושע ברגר לא הרבה לדבר על תקופת שביו במצרים, במהלך מלחמת העצמאות. לא עם אשתו עטרה, לא עם ילדיו ולא עם נכדיו. את מה שעבר עליו הוא נשא עימו בשתיקה. שנים לאחר מותו מצא נכדו, מחבר ספר זה, ארכיון מכתבים ששלח מהשבי יהושע לעטרה, שהייתה אז אהובתו וארוסתו. המילים שכתב - לעיתים קצרות ומאופקות ולעיתים מלאות געגוע, פתחו צוהר לעולם שנשמר חתום. מתוך דפים ישנים בכתב יד, ודרך עדויות נדירות ויומן של חבר קרוב, מצטייר דיוקנו של אדם צעיר בתוך מלחמה קשה. זהו סיפורו של חייל בן עשרים מתל־אביב שנפל בשבי המצרי וכתב את אשר על ליבו, וגם סיפורו של נכדו, המנסה להבין דרך הכתיבה את מה שלא נאמר בקול. אל נא תאמר לי שלום הוא פרי מחקר ארכיוני מעמיק, שנכתב תוך התייעצות עם מומחים ומתבסס על מסמכים ועדויות ראשוניות. מתוך זיקה אישית עמוקה מגולל המחבר את סיפורו של יהושע, שלחם בשורות חטיבת גבעתי בחזית הדרום במלחמת העצמאות, השתתף בין היתר בקרב ניצנים, שם נשבה עם חבריו, ושב לאחר תשעה חודשים במסגרת עסקת חילופי שבויים, שנערכה מכוח הסכמתי שביתת הנשק. שחר ברגר הוא יועץ משפטי במחלקה למשפט בין־לאומי במשרד החוץ, ובעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. בן זוג לרוני ואב לזאב.