דמעת-שחר ועכבישי הצל

בִּכְפָר מוּאָר שֶׁמֵּעֵבֶר לְהָרֵי הַשֶּׁקֶט, לְכָל יֶלֶד יֵשׁ "אֶבֶן הֵד" שֶׁזּוֹהֶרֶת בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא אוֹמֵר מִלָּה טוֹבָה. אֲבָל כְּשֶׁעַכְּבִישׁ צְלָלִים קָטָן לוֹחֵשׁ שְׁמוּעָה שִׁקְרִית עַל נוּאַר – הַיֶּלֶד הַשָּׁקֵט וְהַטּוֹב שֶׁבַּחֲבוּרָה – הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. הַמִּלִּים הָרָעוֹת מְקַבְּלוֹת רַגְלַיִם, הַשְּׁקָרִים מִתְפַּשְּׁטִים, וְנוּאַר מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ כָּלוּא בְּתוֹךְ קְלִפַּת זְכוּכִית שְׁחֹרָה וּקְפוּאָה בְּגֵיא הַלַּחְשׁוּשִׁים. כָּעֵת, רַק דִּמְעַת־שַׁחַר, יַלְדָּה אַמִּיצָה הַחֲמוּשָׁה בְּחֶרֶב שֶׁל אוֹר, מוּכָנָה לַעֲמֹד מוּל הַחֹשֶׁךְ. יַחַד עִם יְצוּר כּוֹכָבִים פִּלְאִי, הִיא יוֹצֵאת לְמַסָּע מְסֻכָּן אֶל מַעֲמַקֵּי הַגַּיְא. הַאִם תַּצְלִיחַ דִּמְעַת־שַׁחַר לְנַפֵּץ אֶת קִלְלַת הַלַּחְשׁוּשִׁים? וּמָה יִקְרֶה כְּשֶׁיַּלְדֵי הַכְּפָר יֵאָלְצוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַשְּׁקָרִים שֶׁסִּפְּרוּ? "דִּמְעַת־שַׁחַר וְעַכְבִישֵׁי הַצֵּל" הִיא אַגָּדָה מוֹדֶרְנִית עוֹצֶרֶת נְשִׁימָה עַל כּוֹחָן הַהוֹרֵס שֶׁל מִלִּים, וְעַל הָאֹמֶץ לֶאֱהֹב וְלַעֲמֹד לְצַד חָבֵר – גַּם כְּשֶׁכֻּלָּם פּוֹחֲדִים.