גלה את התובנות המרתקות של רוברט ניזבט ב"החתירה לקהילה",ספר שמעמיק לחקור את השפעת המודרניזציה על האדם המערבי ואובדן הקהילות המסורתיות. ניזבט טוען שהמדינה המתקדמת יוצרת ואקום חברתי על ידי הרס קבוצות ההשתייכות הבסיסיות כמו המשפחה,הקהילה הדתית והמסורת הלאומית,מה שמוביל לבדידות וניכור. בספר זה,הוא מצייר תמונה של מאבק פנימי בין הרצון לקהילה לבין האיום על החירות האישית. כיצד הדינמיקה הזו משפיעה עלינו כיום,בעידן שבו פוליטיקת הזהויות ממשיכה לפורר את תחושת השייכות? אם אתה מתעניין בסוציולוגיה,בפוליטיקה ובחברה המודרנית,"החתירה לקהילה" הוא ספר שיאתגר את מחשבותיך וישנה את הדרך בה אתה רואה את הקשרים החברתיים סביבך. הצטרף לדיון על העתיד של החירות והזהות בעידן המודרני.

"הרגשת העבר חיונית לשימור החופש הרבה יותר מכפי שהתקווה לעתיד חיונית לו" האזרח במדינה המערבית המודרנית נושל מקבוצות ההשתייכות הבסיסיות שלו. המשפחה איבדה את סמכותה, הקהילה המקומית נטמעה בהמון העירוני, קהילת המתפללים נותרה נחלת מיעוט, והמסורת הלאומית מזולזלת. בתווך שבין האזרח לרשות השלטונית מעדיפה המדינה המתקדמת להשאיר ואקום נקי מקבוצות מתַווכות. זו אינה רק תוצאה של המודרניזציה, אומר הסוציולוג רוברט ניזבּט . זהו האינטרס של השלטון, השואף לחדור לחדרי חדריו של הפרט. במדינה הטוטליטרית, הרס המרקם החברתי הוא כלי משטרי; במדינה הדמוקרטית, זהו תוצר לוואי של תפיסת המדינה כקהילת ההשתייכות הבלעדית. רגשות הניכור, התלישות והבדידות שהציבור חווה במצב זה דוחפים אותו אל החתירה לקהילה . אלא שהקהילה הזמינה לו היא אותה קהילה פוליטית אבסולוטית, המדינה. ומתוך החתירה הנואשת לקהילה, הוא עלול לוותר בקלות על החופש שלו ועל זהותו. דאגתו זו של ניסבט היא פרי התבוננות במציאות באמצע המאה ה-20; כיום, לנוכח המשך החלשתן של המשפחה, המסורת והדת במערב, ולנוכח עלייתה של פוליטיקת הזהויות המפוררת את קהילת ההשתייכות לטובת זהויות נ